לא ייאמן אבל נכון, הצורך ברופאי ילדים בארצנו ניכר אך לא נעשה מאמץ רציני ואמיתי לפתור או לפחות לשפר את המצב. הדוגמא היא בקהילה של מדריד, יש מחסור ברופאי ילדים, יש 20 משרות פנויות ב -350 מרכזי הבריאות שיש לאזור, יש למלא אותם כדי למתן את החסר הזה, אך משרד הבריאות הצליח רק לשלב שניים מומחים, 18 המקומות האחרים נותרו פנויים.
זו לא בעיה ברמה האזורית, זו בעיה ברמה הלאומית. כמו בכל דבר, ישנן שתי נקודות מבט, זו המוצעת על ידי איגוד מדריד לרפואת ילדים ברפואה ראשונית, המעידה על כך שבריאות מציעה תנאי עבודה גרועים מאוד ולכן מומחים מעדיפים לעבוד במגזר הפרטי או בפרובינציות שעבודתם אינה מעסיקה אותם. רוב הזמן, או מה שאחרים מצביעים על כך שצריך להגדיל את מקומות האימונים בכדי לכסות את הביקוש הנוכחי. בעיה נוספת היא שכאשר משלבים אנשי מקצוע חדשים אחרים עוזבים, כך שהבעיה לעולם אינה נפתרת. אין ספק כי שינוי בתחום בריאות הילד הוא הכרחי, מכיוון שבעיה זו אנו יכולים להוסיף, למשל, את היעדר צוות מוסמך והתמחות נחוצות אחרות, כמו המקרה של פסיכיאטריה של ילדים נעורים, למרות כי נטען כי יצירת המומחיות כבר מספר שנים, יש רק פרויקט אחד ונראה שאיש לא מזיז אצבע כדי לגרום לזה לקרות.
בקיצור, רופאי ילדים לילדים, דווקא אנשי המקצוע העוסקים במקצוע זה, אינם מרוצים במיוחד מהטיפול שהבריאות הספרדית מעניקה להם, אך אלו הסובלים מהתוצאות הם עצמנו, הורים ובעיקר ילדים. אם יש חוסר באמצעים, לשים יותר, אם יש צורך להגדיל את מקומות האימונים, לשם כך, פעולות נחוצות כעת. אסור לתת למצב להחמיר ואנחנו לא צריכים לפנות לבריאות פרטית כדי שהם יבקרו אצל ילדנו בביטוח הסוציאלי שכל עובד משלם מדי חודש.
כבר בתחילת השנה שעברה דיברנו על מצב זה ועל הצורך ברופאי ילדים בארצנו. חלפה שנה והכל נותר כשהיה, הפיתרון של פנייה לאנשי מקצוע ממדינות אחרות שציטטנו אז אינו אפשרי, שכן כאמור לפני כל התאגדות חדשה קורה נטישת מקום.
