פשוטו כמשמעו. כך יש ילדים מתחת לגיל ארבע בסין, עם מכנסיים עם חור בגב זה חושף את התחת של התינוק.
כשקראתי בגאדלינג, בלוג נסיעות, את ההערה של קנדי בבייג'ינג על הביגוד הסקרן הזה לתינוקות, נדהמתי, כמו המטייל הזה שאומר שמדובר בדימוי מאוד נפוץ ודי היגייני כילדים הופכים את שלהם צריך איפה שהוא תופס אותם.
כמובן שהילד רוצה לפחות למחשבה, באוטובוס, לטייל ברחוב, ברכבת התחתית ... הוא אומר שהוא לא זוכר שאי פעם ישב בפארק, למקרה.
אני באמת חושב שהמנהג הזה מאוד סקרן ודי מגוחך. אני לא מבין לגמרי את הפונקציונליות של הבגד.
אם מה שנועד הוא לחסוך בחיתולים, הכשר את התינוק לשלוט על הסוגרים, או אם זו פשוט דרך טבעית יותר (ומגעילה) להתמודד עם סוגיה פיזיולוגית זו.
הקנדי מספר גם את הפעם הראשונה שראה תינוק פיפי בן שנתיים ברכבת התחתית בפומבי וכיצד האם באופן טבעי מאוד הוציאה מגבת מהתיק שלה וניקתה את השלולית. אני אפילו לא רוצה לחשוב כשהתינוק עושה את "השני"
אני תוהה מה קורה כשהילד לא יודע להזהיר ומשתין או קקי כשהוא יושב במכונית, על חצאיות האם או הולך בעגלה שלו.
החריצים שמציצים מהמכנסיים נראים מצחיקים מאוד, אבל אפילו כאם (בלי להתיימר לפגוע) אני לא רואה שום דבר פרקטי לבגד הלא שגרתי הזה.
