החדשות על טרור, מלחמות ואסונות טבע פולשים לערוצי הטלוויזיה ולשיחות האוכלוסייה, ולא תמיד ניתן למנוע מהקטנים להאזין לנושאים מסוימים שאני מאחל להם שלעולם לא היו צריכים לדעת. בנוסף, הסקרנות והעניין לדעת יותר על ילדים, נראה שזה הופך להיות חרמן יותר ומופיע בגיל מוקדם יותר, גם כשנראים שקועים במשחקים שלהם, אחרי כמה דקות ואפילו שעות, הם מופיעים עם שאלות על נושא ששמעו עליו ומשאירים אותנו ללא מילים.
במסגרת המלצות המומחים, חיוני לשמור על חפותם של ילדים לפחות עד חמש שנים. אז קשה ככל שיהיה לנו, ההורים צריכים לקבל תשובות עם נתונים המתאימים לגילם, להבנתם ויכולתם האינטלקטואלית. בעתיד תוכלו להזין פרטים על הנושאים שמעסיקים אתכם, אך לעת עתה, ללא שקרים, או שתיקה, עלינו לספק את סקרנותכם. אנחנו חיים בעולם שיש הרבה דברים שליליים וצריך לגעת בהם עם המון טאקט בכל פעם שיש ילדים נוכחים. כמו כן יש לדעת את הפעילויות וה"דיונים "שהם מבצעים בבית הספר, לתאם את המידע שהם מקבלים מהמורים שאיתם אנו נותנים להם.
זה תמיד טוב למנוע כך שהקטנה שלנו לא מקדימה זמן עם דימויים או עם ידיעה של נושאים שיכולים להטריד אותו בגלל חוסר בגרותו. טלוויזיה היא פצצה מתמדת של חדשות אלימות שעלינו להתרחק ממנה.
אם ילדים רואים קטסטרופה טבעית, הם עשויים לחשוב שזה יכול לקרות להם, אם הם רואים את תוצאות הפיגוע ברכבת התחתית של עירם, הם עשויים לחוש אימה כי זה יכול לקרות להם, אם הם יראו דרך הטלוויזיה את התמונות ש פורצת מלחמה, הפחד יכול לפלוש אליהם, כי הם חושבים שזה יכול לקרות להם.
תפקידנו כהורים מרמז גם על מתן ביטחון וביטחון לרווחתם, מתן תשובות לשאלותיהם המפטרות אותם מדאגותיהם במילים מרגיעות, לרגע להרחיקם מהאירועים שהתרחשו, אפילו לחפש פעילויות שמתיימרות לעזור לאנשים שסבלו מהם. תפקידנו כהורים הוא לשמור על חפותם ולאפשר להם להישאר ילדים.
