כשבני זוג מתבגרים יודעים את הבשורה שהם הולכים להיות הורים, התגובות יכולות להיות מגוונות, אך ככלל, פחד וחוסר ביטחון בולטים מעל האחרים. המחשבה הראשונה שיכולה לבוא לבני נוער היא שהוא לא מוכן להיות אב, במקרים רבים עולה שאלה, איך לספר להוריו? ואיך יגיבו אלה?
אף על פי שהחינוך המיני מתפתח, ונודעים האמצעים השונים למניעת הריון מוקדם, הריונות בגיל העשרה ממשיכים להתרחש. א הריון בגיל העשרה אי אפשר להתייחס אליו כאל בעיה וכדאי שתקבל תמיכה מהסבים והסבתות העתיד, אל תייצר הילה של קטלניות או חוסר מזל, להפך, אם זה כבר קרה והנערה מצפה לתינוק, אתה רק צריך לאחל ש הכל מפותח כראוי וללא שום נפילה. אב / אם מתבגר לעתיד מתחיל לשקול מספר החלטות שיסמנו את חייו, אלה צריכות להיות אך ורק תוצאה של רגשות אצילים ומדיטציה נכונה, להתחתן או סתם לחיות עם בני הזוג, להשאיר לימודים לעבוד ולקבל את המשפחה קדימה או אל תעזוב אותם, גר בבית סבא וסבתא לעתיד או להיות עצמאי.
מציאות גסה היא הכלכלה, החלטות רבות יתקבלו על סמך המשאבים העומדים לרשות המתבגרים הצעירים, ברוב המקרים בטלים. שתי המשפחות, אימהיות ואבהיות, צריכות אז להראות ברצון את נכונותן לעזור ככל האפשר, למעשה יש צורך שהכל ייצא לפועל.
מניעה היא הדרך המתאימה ביותר להימנע מהיריון מוקדם, אך כאשר היא נכשלה וההריון התרחש, אין סיבה לפטר הורים לעתיד כחסרי אחריות, וגם לא לחשוף את הסוגיות הכלכליות הרעועות שיש. .
אנו מקדישים את הפוסט הזה לאמנדה, ילדה שלא מזמן ילדה ושההורים אפילו לא רצו לראות, מקרים כאלה עדיין מתרחשים בארצנו למרבה הצער. שהחיים מחייכים ליילוד ולהוריו שיעניקו לו את כל אהבתו, שיש להם. מזל טוב!
