מה נכון שצריך להתחסן באופן פעיל לילדים?

סוכריות נופלות על האדמה, משם אנו לוקחים אותו ומעניקות לו מכה עוצמתית. Bfff! ביחס לקטנטנים שלנו, הממתק בדיוק זכה לחסינות שלא לסופרמן וגם לא, והם לוקחים את זה לפיהם. בתהליך, יתכן שהילד זכה לחסינות אמיתית. אבל עד כמה אנו מצדיקים את התפשטות הנגיף בתמורה?

מהי חיסון פעיל טבעי ואיזה תפקיד הוא ממלא?

ה חיסון פעיל טבעי (שמות משפחה נובעים מהאופן שבו חיסיון נוצר) הוא סוג של התנגדות שהושגה לאחר רכישת נוגדנים אם באמצעות בליעת ההגנות בצורה טבעית, כמו שקורה בהנקה, או על ידי לחימה נגד נגיף, למשל כאשר ילדינו נדבקים ב הצטננות או תופסים אבעבועות רוח.

זה האחרון שזוכה במשתלות או בפארקים במגע עם ילדים אחרים, על ידי ביקור במקלט מעט בחורף, או דרך דלקות בקיבה (כמו הממתק שאיתו פתחנו את המאמר).

ישנם שני קצוות: הגן על הקטן מפני כל האלמנטים והשאיר אותו מבודד או, פסיביות מוחלטת לכל מה שנמצא בפיו. כמו כל הקצוות, יש לו נקודת אמצע (ובריאה) שמבוססת על חיים יום יום ללא אזעקות מיותרות ובהיגיינה היומיומית יש הרבה מה לומר.

מבדילים וירוסים מסוימים מאחרים

מצד אחד אלה נגיפים שכמעט ולא יכולים לברוח מהם וההשלכות שלהן (שנלמדות תמיד על ידי רופא כללי) נעות בדרך כלל במשך שבוע-שבועיים. זהו המקרה של הצטננות, שכיחה פעמיים אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים, ואפילו בריאים מדביקים אותנו בדרך כלל פעמיים או שלוש בשנה.

ואז יש קבוצה אחרת של וירוסים תכופים אצל ילדים אשר לחסן לקטנטנים. מדבקות אלה במהלך הילדות ממלאות תפקיד מכריע בבריאות המבוגרים, והעברת מחלות קטנות מסוימות נמנעת מבעיות עתידיות. אם נזכיר כמה: אצל מבוגרים חזרת יכולה לגרום לעיקרות, אבעבועות רוח עלולה להוביל לדלקת כבד או דלקת ריאות, וחצבת עלולה לגרום לדלקת המוח.

רחוק מלהתמודד עם בננו בחיפוש אחר קבוצות ילדים להידבקות (הרופאים אף פעם לא ממליצים על תרגול זה) אל לנו לפחד שהקטנה שלנו תתכווץ בהם באופן טבעי בתקשורת שבה הם מתרחשים בדרך כלל: מקומות הומים כמו משתלות, פארקים, מסיבות יום הולדת או כל אירוע אחר שכולל אנשים יחד.

סוף סוף יש קבוצה שלישית של וירוסים מזיקים במיוחד מומלץ לברוח בכל עת, שאינם מספקים שום סוג של יתרון חיסוני ועבורו אין אנו מחויבים לעבור. כמה דוגמאות לכך הן toxoplasmosis או E.coli.

אילו צעדים עלינו לנקוט בהקשר זה?

כמו תמיד כשאנחנו מדברים על בריאות הזיהומים הקטנים והאפשריים שלנו, היגיינה ומניעה הם מכריעים. גם הקטנטנים וגם המבוגרים סביבם, כמו גם סביבתם.

בבית חשוב לשמור על היגיינה, לשים לב במיוחד לחיטוי, לא רק לניקוי, להקפדה על אזורים בהם עלולים להיווצר נגיפים רציניים. כפי שציינו, הצטננות אינה זהה ל- E.Coli.

עלינו לנקוט בזהירות מיוחדת עם היגיינה במטבח, זה המקום בו אנו מטפלים באוכל ושם מומלץ להשתמש במוצרים ספציפיים אשר מחטאים בנוסף לניקוי, כמו למשל Star 2in1. במטבח יש לנו גם מטליות ובדים שמצטברים לרוב חיידקים שהופכים למקור לזיהום. לצורך חיטוי נכון רצוי להחליף אותם מדי יום ולשטוף אותם עם Neutrex באקונומיקה בכל פעם שהם בצבעים בהירים.

הוא חדר אמבטיה זה עוד אחד מאותם מקומות שצריך לקחת בחשבון, בהם עלינו להקפיד במיוחד על חיטוי ברזים, ידיות, כפתור הבור ... הם חפצים שידיים רבות עוברות בהן לאורך כל היום, ושם יכול להיות גובה ריכוז של חיידקים ווירוסים.

בחללים ציבוריים לא תהיה לנו שליטה על ניקוי וחיטוי ולכן חשוב מאוד ללמד אותם מהנחיות היגיינה קטנות כמו שטיפת ידיים למניעת זיהומים לפני האכילה, לאחר השימוש בשירותים או לאחר המשחק עם חברים בפארק. הפיכת האתגר הקטן הזה למשחק תמנע הידבקות כשאנחנו לא נוכחים כדי לעזור להם לנקות.

אבל יותר מכל עלינו לשים לב לחוות דעתם של המומחים , ללכת לרופא כשאנחנו חושדים שהקטנה שלנו לקחה משהו, ולא לדאוג יותר מדי. ילדים לומדים על ידי אינטראקציה עם הסביבה שלהם בדיוק כמו שאנחנו.

תמונות | תמונות / יווני-טאמאננקו ממוצרי אפינגי / evgenyatamanenko

וידאו: המחלקה לחפצים מיוחדים - המגיפה שלושת המנהיגים (מאי 2024).