אבי פוקס הוא צלם, גר בלאס וגאס ואב לשני ילדים. כאשר ילדה את ילדה הראשון, ההנקה לא הייתה כפי שהיא ציפתה ואחרי שישה שבועות של ייסורים ובכי היא החליטה להתחיל לתת לה חלב פורמולה. בעקבות ניסיונו, ונשפט על ידי נשים אחרות, הוא רצה לעשות התצלום היפה הזה לכבד את כל האמהות שמאכילות את תינוקותיהן, את אלו שהניקו וגם את מי שמאכילות בקבוקים.
הוא רצה להציג גיוון כסוג של קבלה, מאמהות בהריון מניקות לתינוק אחר, כמו גם אם שמניקה שני ילדים קטנים במקביל וגם אמהות שמניקות בקבוק בכל אהבתן. מכיוון שכמובן, אף אחת איננה אם טובה יותר מאחרת, וכולן ראויות לאותה הכבוד.
כמו כל האימהות המדוברות, אבי ידעה שחלב אם הוא המתאים ביותר לתינוק שלה והיא הייתה נחושה להניק, אך הדברים לא הלכו כמצופה. רק מי שעבר את זה יודע איך זה מרגיש כשהנקה משתבשת עד שהתינוק בוכה והאם בוכה.
כאשר לאחר שלא הצליחה להניק, היא החלה לתת חלב פורמולה לתינוקה, היא הרגישה שאמהות אחרות בסביבתה הצביעו עליה, ממנה הכי פחות ציפתה. הוא זכה לביקורת על דרך פעולתו, האשים אותה כי יתכן שלא ניסה מספיק קשה או שהיה עושה זאת לא נכון.
באותם רגעים ההאשמות אינן מועילות, רק ליצור אשמה ולהגביר את תחושת התסכול. מה שאמא צריכה במשבר הנקה היא תמיכה והבנה מסביבתה, כמו גם יצירת קשר עם אנשי מקצוע שיודעים להניק ויכולים לעזור לה להתגבר על החבטה. ואם היא לא יכולה להתגבר על זה מכיוון שהגיעה לגבול כוחה והתגבר על עצמה מהייאוש לראות את תינוקה סובל, ההחלטה להאכיל בקבוקים מכובדת כמו להניק.
