חינוך ילדינו דורש סבלנות, אמפתיה, הקשבה פעילה ותקשורת. דיברנו בכמה הזדמנויות כי עונש, איומים, סחיטה, צעקות והצלפות אינן שיטות חינוכיות, והן פוגעות אנושות בילד.
למרות שבזמן נתון כולנו יכולים לאבד את העצבים לנוכח סיטואציה שאנו חשים שהכל יוצא מכלל הספק, חשוב להיות מודעים לכך שזו לא הדרך לחנך בכבוד, ולכן יש צורך בכך כלים שעוזרים לנו להימנע מ"התפוצצות "מול ילדינו.
היום אנו מציעים כמה כלים העומדים לרשות המשמעת החיובית, להוציא לפועל כשאנחנו מרגישים שאנחנו עומדים לאבד שליטה, ובכך להיות מסוגלים לפתור את הבעיה בצורה מכבדת.
פסק זמן חיובי
בוודאי שכולנו מסכימים לומר כי קבלת החלטות קוהרנטיות, חיוביות ומכבדות לכולם היא בלתי אפשרית כשאנחנו עצבניים, מוטרדים או כועסים.לכן אנו מחפשים כלים מכבדים שעוזרים לילדים להירגע, מומלץ שגם מבוגרים יפנו אליהם, במטרה למצוא דרך להירגע כדי למצוא פתרונות לבעיה המשפחתית שהתעוררה.
למרות זאת, ישנם כלים רבים לשליטה רגשית אנו מציעים את "פסק זמן חיובי", שלא קשורה ל"פסק זמן "הקלאסי שכולנו מכירים ועדיין ממשיכה להיות מיושמת על ילדים כשיטה חינוכית, על אף חוסר יעילותה.
אצל תינוקות ועוד ארבע "R": ההשלכות השליליות של עונש אצל ילדים"פסק זמן חיובי" הוא א זמן השתקפות מכבד, גם לילדים וגם להורים, שננקוט מצבים של עצבים, לחץ או כעס. הרעיון הוא להתממש הפעם בפינה שנבנה עם ילדינו, עם אלמנטים מרגיעים ונוחים שמזמינים שלווה ושלווה.
שיקפו והירגעו באזור המכובד והמניע הזה זה יעזור לנו להחזיר את השליטה לרגשות שלנו, לפני שנחזור לחדש את הדיאלוג עם בננו.
לדוגמא: אם אנו חיים במצב עם בננו שגורם לנו לאבד את העצבים, לפני שנתפוצץ ננסה לחזור למצב רגשי רגוע, שכן אם נתפוצץ ניכנס למאבק כוחות בו שנינו נפצע.
אנו נגיד לבננו שכדי להמשיך לדבר בכבוד ולמצוא פיתרון, עלינו לעזוב את הסצינה. כנראה שאם השימוש הטוב בזמן הוא חיובי והמקום שהוא מסמל הוכן בזהירות על ידי כל בני המשפחה, ילדים עוקבים אחר הדוגמה שלנו וגם פורשים מרצונם (אם כי אם הם קטנים הם חייבים לעשות זאת בחברה ).
בדרך זו, הצדדים המעורבים בבעיה יירגעווברגע שכולנו בריאים נוכל לחדש את השיחה.
התמקדו בפתרונות
כאשר הילד שלנו טועה או שמתעוררת איתו בעיה ספציפית, נתמקד בחיפוש אחר פיתרון משותף, מבלי לומר לך מה עליך לעשות או / ולגרום לך לשלם עבור מה שעשית.
במובן זה, הרבה יותר הגיוני שילד יהיה מעורב בפתרון בעיה אם הוא מרגיש זאת דעתך נלקחת בחשבון ויכולה לעזור לך להשתפר בעתיד, ללמוד מהטעויות שלהם מנקודת מבט בונה.
לדוגמא: בננו השליך את כוס החלב על הרצפה, בדיוק ביום בו אנו ממהרים. נוכל לגעור בך, לכעוס, לספר לך מה אתה צריך לעשות או לנקות את הכתמים בעצמנו כדי לסיים כמה שיותר מהר.
אבל שום דבר מזה לא יעזור לך בלימודך העתידי, מלבד היכולת לפגוע בהערכה העצמית שלך. במקרה זה, מומלץ שהילד יהיה מעורב בחיפוש אחר פיתרון (לנקות חלב שנשפך) סומכים תמיד על העזרה שלנו ועל היחס המכבד שלנו (מלמד אותו כיצד הדבר נעשה וכי הוא ממשיך אחר כך, מראה לו היכן הסמרטוט, מציע לו את עזרתנו ...).
בדרך זו, הוא ירגיש חשוב בתרומתו, תוך שהוא משיג אוטונומיה ומשאבי למידה כדי לפתור בעיה זו אם יציג את עצמו שוב בעתיד.
כוחן של התוצאות הטבעיות
לעיתים סכסוכים או דיונים עם ילדים ניתן להימנע אם ניתן לתוצאות הטבעיות לפעול; כלומר, אלה שקורים באופן טבעי ללא התערבותנו.
מה שקורה הוא שכמו הורים, לא תמיד קל "לא להתערב" (כלומר, לא להציל את ילדינו מהשלכות מעשיהם), וזה בסופו של דבר מוביל לכעס שמשפיע על האקלים של דו קיום, כמו גם מניעה המקדמים את האוטונומיה שלהם.
בתינוקות ועוד כיצד להציב גבולות לילדים בכבוד ואמפתיה: שבעה מפתחות למשמעת חיוביתאך על מנת לאפשר לתוצאות הטבעיות לפעול, יש לעמוד בשורה של דרישות:
השלכות טבעיות עליהם לכבד גבולות שאינם מסכנים את ביטחונם ולא את זולתם. כלומר, אם בננו הקטן לא רוצה ללחוץ יד כדי לחצות את הכביש, ברור שאנחנו לא יכולים לתת לו לחוות את ההשלכות הטבעיות של חציית הרחוב בלבד.
לאחר שהילד חווה את השלכות החלטותיו או מעשיו, עלינו ללוות אותו בהרגשתו, מראה את האמפתיה וההבנה שלנו.
הילד צריך ללמוד מההשלכות הטבעיות של מעשיו בלי שהמבוגר ירצה אותו אחר כך (הקלאסי "אמרתי לך ולא רצית להקשיב לי") או לעשות מרגישים נבוכים או מוטרדים מההחלטה שהתקבלה.
הודע לילדך לפני כן מאותם מצבים בהם לא תתערב או תפסיק להתערב, כך שהוא יתחיל לקחת פיקוד ולהיות מודע לעלילת האחריות המשפחתית שלו.
לדוגמא: בננו שוכח באופן שיטתי לרשום את החובות שעליו לבצע בבית כדי לקחת לבית הספר למחרת. זה גורם לנו אי נוחות רבה, אנו מתרגזים, אנו מרצים אותו ואומרים לו ש"הוא צריך להיות אחראי יותר ", ואנחנו בסופו של דבר מבקשים מקבוצת האמהות של WhatsApp עזרה כדי לספר לנו מה יש לו ללמוד. אבל עם הגישה שלנו אנחנו לא עוזרים לבנו, אלא להפך.
בעניין זה, אנו נודיע לבנו שנפסיק להתערב על ידי פיתור פיטורי בית הספר שלו, כך שהוא מגלה אחרי עצמו את ההשלכות הטבעיות של הגעתו לבית הספר ללא החובות שבוצעו, וכך ללמוד לקחת עליו אחריות לפעם הבאה.
בכל עת עלינו ללוות את בננו בהרגשתו ("אני מתאר לעצמי שאתה היית מרגיש עצוב מאוד כשהמורה נזף בך על שלא סחבת את שיעורי הבית שנעשתה"), מבלי שנפל לדרשות, פסקי דין, אינטונציה רעה או מבט נוכח.
מפגשים משפחתיים
כאשר הדיונים נגזרים ממצבים החוזרים על עצמם בתדירות גבוהה ומשפיעים על האקלים של החיים יחד, יתכן ומומלץ התייחס לנושא בישיבה משפחתית או בפגישהכך שכל בני המשפחה יהיו מעורבים באופן דמוקרטי בחיפוש אחר פיתרון.
מפגשים משפחתיים הם כלי משמעת חיובי מצוין המאפשר קשרים הדוקים יותר, הכרת הדעות ודרכי החשיבה של שאר בני המשפחה, ומציאת פיתרון מכבד והסכמה לכולם.לדוגמא: ילדיכם תמיד מסרבים לאסוף את הצעצועים שלהם וההפרעה יוצרת לחץ רב; אתה מתעצבן, צועק עליהם או מתייג אותם אומר להם "הם מבולגנים ומבולגנים". לפעמים הצרחות שלך עובדות ומצייתות בדרך התפטרות, אך נראה שאחרים לא מקשיבים לך. בכל מקרה, אתה מבין שהבעיה לא נפתרת ומזג האוויר מחמיר יום אחר יום.
הצע להתייחס לנושא במפגש משפחתי בו כל החברים מסתבכים במציאת פיתרון. יש לציין את כל הפתרונות שניתנו (מטורפים ככל שנראים בהתחלה) ואז נבחר את זה שמתאים ביותר למצב ומכבד יותר את כולם.
בהרבה מקרים הפרעת הצעצועים נגזרת מעודף מהם, כך שאולי אחד הפתרונות המוצעים הוא לבצע טיהור ולהישאר לבד עם מי שמלהיב ילדים יותר. פיתרון נוסף יכול להיות להרים צעצועים בזמן השמעת השיר האהוב עליך, להפוך את המשימה הזו לכיפית, או פשוט להרים בשעה ביום בו ילדים לא עייפים.
הדבר החשוב הוא להקשיב להם ולקחת את דעתם בחשבון, לא רק בגלל לפעמים הפיתרון לבעיה הוא פשוט יותר משאנחנו מדמיינים מבוגריםאך מכיוון שאם ילדינו חשים שדעותיהם סופרות, יש סיכוי גבוה יותר שהם יסתבכו בפתרון.
התחברו עם הילד
כל אחד מהכלים שהוזכרו עובר "להתחבר לילדנו", להזדהות עם רגשותיהם להבין למה זה מתנהג כמו שהוא עושה. כשאנחנו משיגים קשר זה והילד מרגיש חלק, הוא מרגיש שנלקחים בחשבון ושאנחנו מבינים אותו, הגישה שלו תשתנה ורבים מהמצבים שהלחץ עלינו ישתפרו.
אז לפני שאתה מאבד את העשתונות, הדבק את ילדך, חבק אותו והביט בו בעיניים. העיניים האלה שעממו בך עמוק בפעם הראשונה שבה הסתכלת עליהן, שמזכירות לך כל יום כמה מזל שיש לך בחייך, ומנחות אותך ונותנות לך כוח כשאתה זקוק לו יותר מכל.
בתינוקות ויותר להיות אמא יכולה להיות קשה מאוד, אך זו בהחלט חוויה נפלאהתמונות | י.פ.י.
