צוות אנשי מקצוע ממחלקת החירום של בית החולים סנט ג'ואן דה-דו, ערך מחקר שהתבסס על נתונים משלושה עשר בתי חולים ספרד שטיפלו בדחיפות לקטינים בחשד שנפגעו מהתעללות.
'אחד מארבעת הילדים האלה לא חוזר לבית המשפחה, גם בגלל שהוא מועבר למרכז קבלה, יש לאשפז אותו במרכז - בחלק מהמקרים ביחידה לטיפול נמרץ - או בגלל שהוא נפטר כתוצאה מ חומרת התוקפנות.
בעבודה עולה כי אנשי מקצוע מתקשים לאבחן מקרים אלה, מכיוון שניתן להתבלבל ביניהם עם פגיעות, פציעות וכוויות מקריות, וגם מייצגים רק 'חלק קטן' מאלו המתרחשים בסך הכל.
בבתי החולים מהם הגיעו הנתונים, השתתפו בסך הכל 516,092 ילדים בין ספטמבר 2011 לאותו חודש של שנת 2012; מתוכם 451 היו קורבנות להתעללות אפשרית (37 אחוזים עקב התעללות מינית, אחוז השווה להתעללות גופנית, 20% היו קורבנות להתנהגות רשלנית ו -4.5% עם התעללות רגשית אפשרית). הנתונים הוזנו במרשם שהאגודה הספרדית למצב חירום ילדים יצרה כדי לדעת את המציאות של התעללות בילדים.
מחברי המחקר מסיקים כי התעללות בילדים הם שכיחים יותר בגילאי הגן מכיוון שיותר ממחצית מהילדים שטופלו בגורם זה היו מתחת לגיל 6, וכי המין והגיל משתנים בהתאם לסוג ההתעללות. התעללות גופנית שכיחה יותר בקרב בנים והתעללות מינית אצל בנות, והזנחה תכופה יותר בגיל הרך
בטיפול בילדים שעברו התעללות אותם יש לקחת למחלקת חירום, בבית החולים סנט ג'ואן דה דאו, יש א יחידה ספציפית להתעללות בילדיםשממנו מוצע טיפול רפואי ופסיכולוגי.
הייתי מעז לציין כי מקרים אלה בהם בתי חולים מגיעים, משמשים כקצה הקרחון, מכיוון שהתעללות בילדים היא מצב אשר נותר חבוי בין קירות הבית. וכל עוד זה נורמלי שאבא או אם יכו את הילד, או בזמן שאנחנו שומעים בלי לחקור אף אחד (אם האב או לא) ש'סטירה בזמן נחוצה ', אפשרויות השינוי יהיו נדירות.
כמובן, לא כל המקרים הם באותה חומרה, אך האם זה לא נכון שמבוגר חזק בהרבה מילד? האם זה לא נכון שכוח זה יכול להיות בלתי נשלט למרות הכוונה?
