מה אומר לנו חדר של "בעליו"? האם הוא מלמד אותנו את חלומותיו, טעמיו, מנהגיו? כמה נוכל ללמוד ממשפחתך, מהתרבות שלך דרך חדר הילדים? זה מה שנשאל הצלם ג'יימס מוליסון ועיצב אותו בסדרה ובספר הצילומים "איפה הילדים ישנים".
אם צעצועים של ילד יכולים לספר לנו הרבה עליו ועל התרבות שלו, הדבר נכון גם לחדר הילדים, המאוכלס בצעצועים רבים. הצלם טייל במחצית העולם כדי להכיר את חדריו: ארצות הברית, מקסיקו, ברזיל, אנגליה, איטליה, ישראל, הגדה המערבית, קניה, סנגל, לסוטו, נפאל, סין והודו.
כך אנו מגלים דברים רבים, לא רק של בעל החדר, אלא של הוריו, מנהגיו, מצבו המשפחתי והסביבה בה הוא גר. חלק מהחדרים מאפשרים לנו לראות בדיוק את הסביבה הזו, מכיוון שהם כמעט בחוץ.
"איפה שילדים" זהו פרויקט שמראה את ההבדלים העצומים בין ילדים, וזה מזמין אותנו להרהר באי-שוויון או, כפי שמציין האמן, לממש את הגורל שיש לרובנו בעולם המפותח.
וזה שבתמונות אנו יכולים לראות חדרים המראים יוקרה רבה לצד חדרים אומללים נטולי כל השלמה. הצילומים מראים לנו גם את הילדים, וכאן אנו יכולים לראות גם את הניגוד בין ילדות לבושות כנסיכות ובנים סמרטוטים שמבלים בילדותם בעבודה.
בסופו של דבר הצילומים של "היכן שילדים ישנים" הם חורגים ממטרה אסתטית ורוכשים מטרה חברתית אחרת: להפנות תשומת לב לחוסר השוויון ולצורך בהגנה על המוחלשים ביותר. אני ממליץ לך להציץ באתר המחבר.
