בכל שנה סובלים כ 6% מבני הנוער בעולם דיכאוןלמרות שרובם המוחלט לא פונים למומחה ולכן הם לא מאובחנים ואינם מקבלים טיפול. קבוצה של חוקרים מניו זילנד, ערכו מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי ובו הגיעו למסקנה שכדי לטפל במתבגרים עם דיכאון, ברירה טובה הייתה ליצור תוכנית מחשב, ככל שצעירים מרגישים קרובים יותר לסביבה של טכנולוגיות חדשות.
והם יצרו ספארקס, משחק וידאו לעזרה עצמית שמכוון לצעירים אלה עם פורמט משחק תפקידים בעולם פנטסטי, בתלת ממד ועם פסקול משלהם המלמד טכניקות לשליטה ושיפור תסמיני הדיכאון.
כדי לנתח את ההשפעה של משחק הווידיאו, נערך מחקר עם 187 מתבגרים בגילאי 12-18 במרכזי הטיפול העיקרי בניו זילנד עם תסמינים דיכאוניים. כולם עברו בדיקות פסיכולוגיות, כדי להעריך את חומרתם ובכך לסווג אותם לשתי קבוצות, אחת מהן טופלה בטיפול באמצעות משחק הווידיאו הזה והשאר עם הטיפול המסורתי במחלה האמורה.
לאחר שהמשחק הסתיים, הקבוצות הוערכו על ידי מספר בדיקות פסיכולוגיות, וכתוצאה מכך נבדקו ספארקס זה היה כל כך יעיל ואפילו יותר, מהרגיל, בהפחתת תסמיני הדיכאון והחרדה. 44% מהקבוצה שעקבה אחר משחק הווידיאו התאוששה לחלוטין, בעוד שרק 26% מהאנשים שהלכו אחרי הטיפול המסורתי התאוששו.
התוצאות היו משביעות רצון מכיוון שנחשב כך ספארקס זהו משאב לעזרה עצמית. הקשר היחיד שיצרו הילדים שהשתמשו במשחק הווידיאו היה לפנות למרכז הבריאות לפנות לרופא. הם יצרו קשר טלפוני גם לאחר חודש הטיפול.
ספארקס ניתן להשתמש בו, עם השגחה מועטה ובתוכו בני הנוער יכולים לבחור את האווטאר שלהם ולחיות הרפתקה דרך שבעה מחוזות דמיוניים שבהם הם יתמודדו עם אתגרים וחידות, תוך לימוד במקביל שהם מנגנים טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, לטיפול במחלה.
החוקרים מדגישים שלטיפול בדרך כלל יש משך של ארבעה עד שבעה שבועות ושהיא זמינה לצעירים, הם אלה שבוחרים מתי להתחבר והזמן שהם מבלים בזה.
אני חושב שזו יוזמה טובה מאוד לנסות לשפר את ההפרעות מהסוג הזה אצל ילדים ומתבגרים. יהיה טוב לדעת אם בספרד שוקלים על יישומם.
