במקרה של חשד, ערוך תקין הערכת ליקוי שמיעה זו נקודה מרכזית וחשובה מאוד. בעזרת הבדיקות השונות שניתן לבצע, ניתן לאפיין את דרגת וסוג ליקוי השמיעה וניתן לקבוע את הגורמים שגרמו לו.
בדרך זו אנו יכולים להשיג את הנתונים הדרושים כדי להציע טיפול מוקדם והולם לצרכיו של הילד עם סוג לקוי שמיעה. בנוסף, הערכת השמיעה תועיל גם כאשר בעל המקצוע יודיע למשפחה על התקדמות, משאבים חברתיים ותועלות אחרות.
ההתקדמות המדעית שחוותה אפשרה שיפורים חשובים מאוד בזיהוי מוקדם של בעיות שמיעה, בפעולות קליניות, במשאבים הטכנולוגיים הזמינים וביעילות ההתערבויות הטיפוליות. בואו נסתכל על הבדיקות השכיחות ביותר שנערכו על ילדים כדי לאתר סוג של ליקוי בשמיעה.
בדיקות ראשונות
לפני תחילת בדיקות השמיעה ככאלה, חשוב שהמומחה יביא לב לכך היסטוריה רפואית של הילד על מנת לאמת את קיומם של גורמי סיכון בהיסטוריה האישית והמשפחתית או לא. ההיסטוריה הקלינית מבקשת לשלול פתולוגיות הקשורות ללקות בשמיעה, כמו גם מומים גופניים המסייעים לסבול מהפרעה תחושתית מסוג זה.
ה מחקרים גנטיים ורדיולוגיים הם גם מספקים מידע רב, מכיוון שתוכלו לבדוק אם הגירעון נובע ממוטציה כלשהי בגנים או בגלל קיומו של סוג כלשהו של גידול. מצד שני, גם לשלול סוג כלשהו של זיהום (למשל ציטומגלובירוס) במהלך ההיריון הקשור ללקות בשמיעה חשיבות.
בדיקות אודיומטריות אובייקטיביות
בדיקות שמיעה מסוג זה אינם דורשים את שיתוף הפעולה של הילדכך שהם מועילים מאוד בילדים צעירים מאוד, עם בעיות חושיות נלוות (למשל, עיוורון) או שמשתפים פעולה מעט מאוד מכיוון שהמצב מוזר והם עצבניים מאוד, אפילו בנוכחות הוריהם.
בין הבדיקות הנפוצות ביותר הם:
- מדידת עכבהבדיקה זו כוללת, בתורו, טימפנומטריה (בדיקה בה נבדקת תנועתיות עור התוף) ובדיקת הרפלקס ההיוודי (רפלקס זה מתרחש כאשר הוא מקבל אותות מעל 70 דציבלים, כך שהוא פועל כ מנגנון הגנה מפני צלילים חזקים, תיקון שרשרת העצם של האוזן הפנימית). בדיקה זו מבוצעת כדי לאתר אובדן שמיעה הולכה אפשרי.
- פליטות אקוסטיות (OAS): מבחן זה מבוסס על קיומו של צליל ספונטני בעוצמה נמוכה המופק באוזן הפנימית, כך שיישלח צליל לחלק זה שיענה כהד, איסוף נתונים אלה ועיבוד באמצעות מחשב.
- פוטנציאלים שמעוררים במוח תא המטען המוח (PEATC): זהו הבדיקה הנפוצה ביותר לקביעת רמת השמיעה של התינוק בדייקנות מסוימת, לא משנה אם הוא לא משתף פעולה ובצורה ללא כאבים עבורו. הבדיקה כוללת מתן סדרה של גירויים לקול ואיסוף באמצעות אלקטרודות המונחות בחלקים מסוימים של ראש הילד, את האותות הביואלקטריים שצליל גורם בחלקי מוח שונים של מסלולי השמיעה. היעדרם או קיומם של אותות אלה יאשר את קיומו של ליקוי שמיעה או לא.
מבחנים אודיומטריים סובייקטיביים
בניגוד לבדיקות הקודמות, בדיקות מסוג זה מאפשרות הערכה שמיעתית של הילד כל עוד הוא משתתף בחקירה. זה נותן מידע על הרגישות, מצבה התפקודי של מערכת השמיעה או יכולתו של הילד להשתמש בשמיעה להבנת משימה כלשהי.
מבין הבדיקות הללו, שמסיבות ברורות ניתן לבצע רק מגילאים מסוימים, אנו מוצאים:
- רפלקס אוריינטציה מותנית (ROC): בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל בין 6 חודשים לשלוש גיל שלוש. דרך תיאטרון מופק צליל (מספר פעמים) באחד משני הרמקולים הממוקמים בצידי הילד בזמן שבובה נעה מופיעה באותו צד. אם הילד ישמע, הוא יחכה להופעת הצליל כפי שלמד (בהתניה) שהבובה תופיע בהמשך.
- מבחן צעצועי סאונד: לפני צליל הילד מניח קובו של צבעים על גבי אחר כדי ליצור מגדל. שוב, בהתניה, אם הילד ישמע שוב משהו, הוא יניח קוביה נוספת; אם אין צליל, הוא לא יעשה זאת.
- מופע פיפ: דרך מבחן זה, כאשר הילד שומע צליל עליכם ללחוץ על כפתור, שיגרום לו להופיע גירוי אטרקטיבי (תמונה בטלוויזיה, רכבת שמתחילה לנוף ...) אם הילד לוחץ על היעדר צליל, שום דבר לא קורה.
- מבחן תמונה: בתא אטום לרעש, הילד מונח על שולחן מול סדרת רישומים. בעזרת מיקרופון, ובעוצמות שונות, שמות התמונות וממתינים לילד שיזהה אותם.
כפי שאתה יכול לראות, המטרה הכללית של המטרה הערכת ליקוי שמיעה הוא לבדוק את נוכחותו או היעדרו של נזק לשמיעה כלשהו. במקרה שהוא קיים, להיות מסוגלים לקבוע את היקפו, כמו גם את קיומו של סוג כלשהו של שמיעה שיורית שמישה.
עם זאת, חשוב לדעת, הן לצורך ההערכה והן לצורך ההתערבות שלאחר מכן, חשוב מאוד שכל אנשי המקצוע העובדים עם הילד ישתפו פעולה זה בזה, מבלי לשכוח את התפקיד הבסיסי של המשפחה לאורך כל התהליך הזה.
