נראה שטכניקות רבייה מסייעות מדי שנה יפתיעו אותנו "לא יותר" בכל פעם שלוקחים את גבולות הגוף הנשי ככל שלא יכולנו לחשוב. היום הוא בערך אישה שילדה בגיל 66 ומעלה לשלשות.
אני בן 42, אני כבר מקבל את הרעיון שלא ללדת יותר ילדים, ולמרות שאני שמח כמוני, תמיד יש את התולעת בפנים שלא רוצה להפסיק לחשוב על הריון אפשרי יום אחד. האמת היא שאני לא מאמין שאני אמא אבל הייתי צריך לקדם רפואה כדי להבטיח בריאות וחיים ארוכים כך שהחלטתי לעמוד מול אימהות בגיל 66.
במקרה זה נראה כי גורמים תרבותיים היו מכריעים, מכיוון שהאישה, אשתו הראשונה של גבר שהתחתן עם שתי נשים נוספות שניסו להביא ילדים לעולם, עשתה את הצעד הזה כדי להעניק לו את אותו ילד מבוקש.
תינוקות שקלו כל אחד בערך קילו, מה שמספר לנו על משקל נמוך עוד יותר מהרגיל בהריונות של שלישיה, כך שהילדים נמצאים בטיפול נמרץ.
אינני יודע, הפריה בסיוע תצטרך לשים גבול על עצמה, למרות שלמרות שאינני רואה את עצמי זכאית לשפוט את הרצון להיות הורים של מישהו, לעמוד בפני הריון משולש בגיל 66 אני חושב שזה קצת מוגזם.
