בכל שנה מטופלים כ- 15,000 ילדים בחדרי המיון של בית החולים על ידי פציעות הקשורות לרהיטים נופלים.
מאז 1990 מספר הנפגעים מנפילות הטלוויזיות, המדפים והמתלבשות גדל ב 41% וכ -300 ילדים נפטרו מאז מסיבות אלה.
נתונים אלה מגיעים ממחקר שערכה הנציבות לבטיחות מוצרי הצריכה של ארצות הברית. החוקרים אינם בטוחים בסיבה לעלייה זו ושוקלים שינויים עיצוביים אפשריים ברהיטים ובטלוויזיות, שיש יותר רהיטים בבית או שהורים לוקחים את ילדיהם לבית החולים ביתר קלות מאשר שנים אחרות. "מה שאנחנו כן יודעים שיש נטייה שעלינו לשים לב אליה"אומר ד"ר גרי א. סמית ', מחבר הראשי של המחקר. "ארבעים ילדים ביום נלקחים למקרי חירום מכיוון שנפל עליהם רהיט כבד".
75% מהפגיעות התרחשו בילדים בגילאי 0-6 והיה גבוה במידת מה (56%) במספר הנערים מאשר בנות. הפגיעה השכיחה ביותר התרחשה בראש ובצוואר והגורם השכיח ביותר היה נפילת טלוויזיה.
"מגמה זו מדגימה את חוסר היכולת של אסטרטגיות מניעה עדכניות ומדגישה את הצורך במאמצי מניעה גדולים יותר".סמית הזהיר.
הטלוויזיות של ימינו פחות כבדות, שטוחות, אך במקום זאת יש להן משטח תמיכה הרבה יותר קטן מאשר הצינור והסיכון לנפילה גדול יותר.
להפחתת סיכונים יש לתקן את הטלוויזיות והריהוט לקיר עם רצועות בטיחות (ניתן לתלות טלוויזיות נוכחיות על הקיר ולחלקן יש אפשרות למערכת עיגון קיר כדי להימנע מהטייתן).
עדיף שלריהוט יהיו רגליים רחבות או שיש בסיס איתן ויציבו את החפצים הכבדים במגירות התחתונות כדי למנוע את התהפכות הרהיטים בעת פתיחתם.
כמו כן, לא מומלץ להשאיר חפצים שמושכים את תשומת ליבם של ילדים, כמו צעצועים, פקדים או מוביילים על ריהוט או טלוויזיה, שכן ילדים צעירים ינסו לטפס לתפוס אותם.
לדברי סמית ', הפיתרון לטווח הארוך יהיה להעביר חוק שמאלץ את יצרני הטלוויזיה והריהוט לכלול תיקוני אבטחה.
