ההתקדמות במחקר היא כזו שמופיע לעתים קרובות מידע חדש שמדהים אותנו וגורם לנו לחשוב על כמה שהוא בלתי מוגבל כוחו של הטבע.
הריון הוא רגע של סימביוזה בין שני חיים. במהלך תשעת החודשים האלה, בנוסף לכל התופעות שאנו מכירים, מה שמכונה קורה מיקרוכימריות עוברית
זהו חילופי תאים בין אם לילד הגורמים לכמה תאי גזע פלוריפוטנציאליים (ניתן להפוך לכל סוג של תא) בדם העובר והשליה למחזור האם וכמה תאים של האם עוברים ל זרימת העובר.
נראה כי השפעתה של תופעה זו שטרם נחקרה לעומק כפולה. מצד אחד נראה שיש השפעה מונעת על ידי מתן תאים שיכולים לשמש בעתיד כתרופה למחלות אפשריות, אך מצד שני ישנם מקרים בהם הם יכולים להיות מקורם של מחלות מסוימות. לתאי העובר העוברים לאם יש יכולת התחדשות רבה ומשתפים פעולה עם תאי הגזע הבוגרים בתפקוד ההתחדשות של גוף האישה.
ישנם נתונים על השתתפותם של תאים אלה בתיקון לב אמהות הסובלות ממחלות לב. בעת ניתוח תאי לב אלה נצפתה שהם מכילים את כרומוזום Y, בלעדי לזכר, ולכן הם היו תאים שהגיעו מההריון הקודם של ילד.
אירועים כאלו תועדו באיברים כמו הכבד, הכליות ואפילו המוח אצל נשים שעברו איברים אלה בעבר.
היתרונות של מיקרו-כימאריות עוברית הן הדדיותמכיוון שנצפה כי תאים העוברים מהאם לילד מנסים לתקן רקמות פגועות בילדים סוכרתיים.
עם זאת, נראה כי לא כולם יתרונות ונראה שבמקרים מסוימים חלק מתאי העובר אשר עברו לאם מזהים את התאים האימהיים כ"מוזרים "ותוקפים אותם הגורמים למחלות אוטואימוניות.
למעשה, מיקרו-שימרזם עוברי נקשר למחלות הקשורות להריון כמו רעלת הריון והתפרצות פולימורפית.
במחקר שנערך בקרב נשים עם רעלת הריון נצפתה שיש להן כ- 1 תא עוברי לכל 1,000 תאים במחזור האימהות, ואילו אצל נשים בהריון בריא, שיעורן היה 1 למיליון בלבד.
ללא ספק, ולמרות היותו חרב פיפיות, מיקרו-שימריזם עוברי הוא תופעה של טבע פחות מפתיע. מחקרים חדשים מופיעים מדי שנה בהקשר זה, מכיוון שהאפשרות שהיתרונות של הריון בתינוק ובאם יחזיקו מעמד לאורך זמן היא שטח נסקר מעט שיכול לספק מידע בעל ערך רב.
באופן אישי, אני מצפה לקבל מידע נוסף בנושא זה שמצאתי מרגש.
