למרות עליית האינטרנט והגלובליזציה כביכול, ניתן לראות את אותה עובדה בדרכים שונות מאוד משני צידי העולם.
ללי, היא הילדה בתמונה שמציגה מום מוזר שנקרא שכפול craniofacial בו חלק מהפנים הוכפל בראש ולכן יש לו ארבע עיניים, שתי אפים ושתי שפתיים.
אם אותה ילדה נולדה במערב (שאני בספק אם מכיוון שבאולטרה-סאונד ברזולוציה גבוהה הייתי רוצה לדעת איזה אחוז מההורים הפסיקו או לא), אין ספק שהיא צריכה לעבור טיפול הרופא ינסה להתקרב ככל האפשר לנורמליות הגופנית ויכול לנהל חיים עם הפחות סטיגמה אפשרית.
אני חושב שכאן רוב האנשים מחשיבים את הלידה הזו כאל קללה (או לפחות מזל רע). ואם כבר דיברנו על הורים שביקשו 180,000 יורו כפיצוי על לידה לא נכונה מכיוון שבתם נולדה ללא זרוע ימין (לא התגלתה באולטרסאונד), אני לא יודע כמה כסף היו מבקשים במקרה זה.
אבל כמו שהילדה ההיא נולדה בסאני, עיירה סמוכה ניו דלהיהמצב נראה מנקודת מבט אחרת.
הורים ושכנים מאמינים שהילדה הקטנה היא גלגול אנושי של שאקטי, אלת הכוח ולכן ברכה: "הלידה הזו היא נס וסימן טוב לעם”.
לגבי שני הפנים, שבהם אחרים יכולים לראות מכשול, הם רואים יתרונות: "הילדה מוצצת אגודל בפה אחד בזמן שהיא מאכילה אותה עם השנייה, כך שתמיד יש לה פה חופשי להניק. אני לא רוצה לשנות שום דבר”
אך השאלה היא: האם הורים במקרה כה מופרז יכולים לסרב לנתח את בתם ולהציע לה איכות חיים טובה יותר, באשר לקבלה חברתית?
כבר דיברנו כאן על הילדה עם 4 זרועות ו -4 רגליים (מקרה של תאומים סיאמיים) שהופעלה בהצלחה, למרות שהיא אפילו לא הצליחה ללכת וללי, ככל הנראה יכולה לעשות חיים פיזיים תקינים.
אני חושש שאם הבחורה הזו לא תנותח, היא לעולם לא תהיה אדם מאושר, ולא בגללה, אלא בגלל שהחברה לא תאפשר זאת.
