למסור את החדשות שאתה הולך להתגרש זה אף פעם לא קל. בדרך כלל כשאנחנו מזכירים את המילה "גירושין", אנשים נוטים לשים פנים ארוכות והשיחה יכולה להיות עצובה ומלאת שאלות. זה עושה אנשים רבים המחליטים להתגרש מרגישים שלא מובנים או אפילו מרגישים שאכזבו אחרים.
לכן, ובאומץ רב, היום אני רוצה לדבר בגלוי הניסיון שלי כאמא גרושה והאתגרים שהיו לי להתמודד לאחר שהחלטתי להיפרד.
כשאתה מקבל את ההחלטה להתגרש
אני חושב שאחד החלקים המורכבים והמבלבלים ביותר של פרידה הוא כשאתה מקבל את ההחלטה לסיים את הקשר. במקרה שלי, לקח לי חודשים לחשוב ולחשוב, עד החלטתי סוף סוף שזה הכי טוב ושאני לא יכול לחכות יותר.
ויש הרבה דברים שאתה מעריך כשאתה חושב על להתגרש: השנים שהם בילו יחד, את הדברים שהם עשו או בנו כצוות, את תכניות החיים שהיו להם. אם בנוסף לכל זה, יש להם ילדים, זו הופכת להחלטה קשה עוד יותר לקבל.
מניסיוני האישי, ללדת בת זה מה שתמיד עצר אותי והסיבה העיקרית שרציתי להמשיך לנסות לגרום לדברים לעבוד. הרגשתי כמו האמא הגרועה בעולם שחשבה על הפרדת הבת שלי מאביה ולהפסיק לשתף מיום ליוםאם כי עמוק בפנים תמיד ידעתי שזה הכי טוב לכולם.
בתינוקות ועוד פרידה עם ילדים: כאשר בני הזוג נפרדים הם חייבים להישאר הוריםזה לא קל או מהיר להשאיר את רגשות האשמה האלה מאחור. נשים, בעיקר אמהות, נוטות להאשים את עצמנו כמעט בכל דבר, אפילו לא בדברים האלה שהם לא תלויים בנו ושאיננו יכולים לעשות הרבה בקשר לזה.
בנוסף, תמיד חלק מהפחדים והשאלות הקלאסיות שאנו שואלים את עצמנו מופיעים כאשר אנו חושבים לסיים מערכת יחסים: האם הדברים באמת כל כך גרועים? האם אוכל לעשות זאת לבד? האם אני אקבל את ההחלטה הטובה ביותר? האם לא אתחרט על זה בעוד כמה שנים?
רק כולם בפנים יודעים את הסיבות והסיבות לדעת אם אלה מספיקים בכדי לקבל את ההחלטה להתגרש. ברגע שהייתי בטוח שלא רציתי להמשיך לסבול את המצב בו אנו חיים, הדבר הבא היה להתחמש באומץ לכל מה שעתיד לבוא.
השינויים והשיחות המתרחשים לאחר ההחלטה להתגרש
אני לא אשקר, זה לא היה יפה או קל ברגע שהחלטתי להתגרש. וזה שלא רק שתצטרך להתמודד עם כל השינויים בחייך, אלא עם כל השאלות וההסברים האלה שבוודאי אנשים רבים יצפו ממך. אבל אני אגיד לך משהו: אתה לא חייב הסברים לאף אחד.
במקרה שלי החלטתי לשמור על החלטתי להיפרד בסתר והיחידים שידעו באותה תקופה היו ההורים שלי ואחותי. רציתי לשים לב אליהם כדי שיידעו שההפרדה הייתה מיידית כמעט ואבא של בתי עזב את הבית, והסביר שברגע שהייתי מוכן הייתי עונה על כל השאלות שלך.
בנוסף להם, רק שני החברים שליוו אותי לאורך כל התהליך והיו הדמעות שלי ברגעים הקשים ביותר ידעו. משם והלאה, איש לא נדרש לתת חשבון, הרבה פחות בגלל שהכל כל כך עדכני. החברים האמיתיים שלי ידעו להרחיק מרחק ולחכות שאהיה מוכנה לספר להם.
אצל תינוקות ועוד אנו מתגרשים: כיצד ומתי אנו מספרים לילדים לפי גילםתהליך ההסתגלות לחיי החדשים כאמא גרושה זה לא היה קל, אם כי זה לא היה הדבר הכי מסובך בחיים. כואב להגיד את זה, אבל באותה תקופה מתרגלים להיות בלי האדם האחר בבית.
לאחר עבודה במשרה מלאה, אביה של בתי היה ממילא לבלות שעות רבות מהבית, אז בואו נגיד שהמעבר היה מהיר ופשוט הייתי צריך להתרגל לבילוי לילות וסופי שבוע לבד. החלק הקשה היה לבת שלי, כשהיינו צריכים להסביר למה אבא לא היה גר יותר בבית.
למרות גילו הצעיר (הוא היה בן שלוש כשנפרדנו) היא הבינה את זה, למרבה הצער, אבל משהו ברקע אמר לי שהיא הבינה את המצב היטב ואני אפילו מעז לחשוב שהיא גם הקלה על כך שהזמנים הרעים הסתיימו בבית, גם אם זה אומר שלא לראות את אבא כל יום. אני לא פסיכולוג, אבל אני מרגיש שהוא לקח את זה עם הרבה בגרות ושנה לאחר מכן, אני רואה שהוא רגוע ושמח.
האתגרים החדשים איתם התמודדתי כאימא גרושה
אמנם לא היה הרבה הבדל בשגרה היומיומית, והמעבר לחיים החדשים שלנו בלבד לא היה מורכב כמו שדמיינתי, אם היו אתגרים שעלו.
היה היחיד האחראי על הכל
משהו בו שמתי לב לשינוי גדול וזה באנרגיה שלי. עכשיו כשהייתי לגמרי לבד בבית עם הבת שלי, הייתי צריך לדאוג לכל דבר לחלוטין: שלי, הילדה והבית. עכשיו אני מרגיש מותש כל הזמן, יש לי מאה עגילים נוספים על הראש ממה שהיה לי קודם.
שיהיה לי פחות זמן
מצאתי פחות זמן לעשות לעצמי דברים, למרות שתמיד הקפדתי מאוד לחסוך את זמני לאמא. אני עדיין מתעמל, למרות שנאלצתי לעזוב דברים אחרים, כמו הספרים שלי או הסדרה שכל כך נהנתי, בגלל עכשיו אני רק רוצה לישון ולא יודע כלום על העולם.
אצל תינוקות ועוד בין אם הם בראד ואנג'לינה או זרים, החשובים ביותר בכל פרידה הם הילדיםצורך ללמוד דברים חדשים (אם כי זה גם טוב)
דבר אחד שהיה אתגר אך יחד עם זאת אהבתי להיות אמא גרושה, הוא לראות את עצמי נאלץ ללמוד לעשות הרבה דברים. השנה אני לבד צבעתי את הבית שלנו, איבדתי את הפחד שלי משימוש בכלים ואני עושה כמעט כל מה שצריך כדי לשרוד ולתחזק בית.
כל האחריות היא שלי
להיות האדם הבוגר היחיד בבית, כל האחריות נופלת עליי. אני מודה, ישנם ימים שבהם הלוואי והייתי יכול לסמוך על מישהו שיתמוך בי ולא אצטרך לחכות לבתי שתירדם כדי שתוכל לעשות דברים בשקט. אבל זה היה שווה את זה והגירושין העניקו לי את מה שחיפשתי: שלווה ושלווה.
לא קל לקבל את ההחלטה להתגרש כאםאבל עם הזמן והרבה סבלנות הדברים תופסים את מקומם ואתם מפתחים כישורים שלא ידעתם שיש לכם. אולי איבדתי בן זוג, אבל צברתי המון צמיחה פנימית, ושאף אחד אחר לא יכול לתת לך את זה.
תמונות | י.פ.י.
