אנשים עם רגישות גבוהה (PAS) הם אלה שכפי שהשם אומר רגישות גבוהה, תכונה אישיותית, שלדברי איגוד האנשים עם הרגישות הגבוהה של ספרד (APASE), קיים בשניים מתוך עשרה אנשים. לפני מספר חודשים דיברנו איתך על התכונה הזו אצל ילדים, שלעתים קרובות יש להם רגשנות אינטנסיבית במצבים מסוימים.
אך רגישות גבוהה אינה דבר המופיע רק בילדות, אלא הוא מאפיין קבוע באישיותו של כל אדם. לכן אספנו כעת את עדויותיהם של 11 נשים שהן PAS וגם אמהות, שמשתפות אותנו באיך חיה האימהות כשאתה רגיש מאוד.
אני אמא ויש לי רגישות גבוהה
אתחיל בכך שאשתף מעט מהניסיון האישי שלי ברגישות גבוהה. לאורך כל חיי הייתי אדם ביישן ושמור, אבל מאוד תפיסתי. תמיד שמתי לב לדברים או לפרטים שנדמה היה שאחרים מתעלמים מהם, לפעמים המונים מרגיזים אותי וצלילים קולניים מעוררים בי חרדה.
אבל מאפיין של אישיותי הוא זה אני מאוד רגשי. אני בוכה כשאני מאושרת, כשאני עצובה ובכיתי גם כשאני חשה אומץ. אני בוכה כשמאזין לקטע של נגינה שנוגעת לנפשי וגם כשאני מזדהה עם הדמות של סרט או סדרה ורואה אותו סובל. בעיקרון, אני מה שרבים מכנים במקסיקו "בכי".
כשהייתי ילדה אמי ביקשה ממני לא לבכות כל כך הרבה, "אתה הולך לפגוע בעיניים שלך", הוא אמר לי. עם הזמן וכשגדלתי הבנתי שלא כל האנשים דומים לי הרגשתי שאחרים חושבים שאני דרמטית ואינטנסיבית מדי. לא מזמן נתקלתי לראשונה בכל נושא הרגישות הגבוהה הזו, שם גיליתי שהוא מאופיין בארבעה דברים:
- תפיסה חושית אינטנסיבית מלווה ביכולת ללכוד כמות רבה של ניואנסים ופרטי הסביבה.
- א מידע חושי עודף שיכול לייצר רוויה פיזית או רגשית.
- מעבד וחשיבה עמוקה עם נטייה להשתקפות.
- רגשנות ואמפתיה.
בעיקרון, אדם עם רגישות גבוהה יש לה מערכת נוירו-חושית מפותחת ותפיסתית יותר, ולכן היא מקבלת מידע חושי סימולטני הרבה יותר, בהשוואה לאדם עם רגישות בינונית.
לאחר שגיליתי את כל זה וניסיתי להבין קצת יותר על התכונה הזו, נכנסתי למספר קבוצות בפייסבוק של PAS, שם מצאתי אנשים עוברים אותם מצבים כמוני. כאמא ובלוגרית, סקרנתי מאוד לדעת אם אמהות אחרות של PAS גם הרגישו דברים מסוימים באימהות כמוני, אז חיפשתי את אלה שרצו לחלוק קצת מהניסיון שלהם. אז עכשיו אני משתף אותך עדויות של 11 אמהות שהן גם אנשים רגישים מאוד.
הגילוי להיות PAS
כעת, בעזרת רשתות חברתיות, קל יותר לגשת למידע וללמוד על כל נושא, אך במקרה של מרבית האימהות שרואיינו, התגלית להיות PAS הגיעה לאחר שנולדו להם ילדים ואפילו לא, לאחר שגילתה שהילדים שלהם היו.
זה היה המקרה של כריסטינה, 38, עם בת בת שש:
גיליתי את זה בזכות בתי, בקיץ שעבר היא הייתה בת 5 ויום אחד באכילה היא נחנקה קצת מהאוכל. באותו יום הוא החליט להפסיק לאכול, הוא נבהל והמעט שאכל היה נוזלי או עזר לעצמו עם הרבה מים. החלטנו לקחת אותה לפסיכולוג ילדים כדי לבדוק אילו הנחיות היא יכולה לתת לנו עם חלוף הימים וזה נשאר זהה.
הפסיכולוגית בשלב מסוים שאלה אותי אם היא מאוד רגישה, אמרתי כן ואז היא אמרה: "ילדים רגישים מאוד מרגישים יותר רגשות ופחדים וחוסמים, זקוקים לזמנם ולהתגבר על זה בעצמם", שכשהגעתי הביתה התחלתי לחקור בנושא של רגישות גבוהה. בזכותה גיליתי שאני גם PAS.
מצד שני, אאידה, גם היא בת 38 שנים עם שני ילדים בני 6 ו -3, מסבירה זאת כל הרגשות שחוו האימהות הם שגרמו לי לגלות את התכונה הזו בה:
גיליתי שמדובר ב- PAS מכיוון שהאימהות החיה בי את דרך ההוויה שהאגרתי בתוכי, כמו חזה מול הסביבה בה הרגשות אינם מוערכים כמו יכולת קוגניטיבית. בילדיי ראיתי תכונות הדומות מאוד אלי ולא רציתי שיעברו את כל מה שעברתי והתחלתי לחקור ולהעלות על השמרה את כל מה שהרגשתי.
עבור אאידה, גילתה שהיא רגישה מאוד הייתה "כמו למצוא סירת הצלה", מכיוון שכמו הרבה PAS, היא מגיל מאוד צעיר היא הרגישה שונה ממה שאמור להיות "נורמלי", שמתי לב לרגשות ותחושות שלא ראיתי אצל אנשים אחרים.
על פי מחקר משנת 2014 בו השתתפה איליין ארון, יוצרת המונח "רגישות גבוהה" ואשר החלה ללמוד תכונה זו מאז תחילת שנות התשעים, רגישות היא דבר שיכול להיות בגניםכך שסביר שלנשים רגישות מאוד ילדים יש ילדים מדי.
אימהות, אתגר אמיתי שעולה עלינו
משהו שקורה עם אנשים רגישים ביותר, הוא שבמצבים מסוימים או גירויים סביבתיים הם עשויים לחוש המומים ויש להם צורך דחוף לבודד את עצמם לנסות להחזיר את הרוגע. התפיסה החושית שלנו היא כה אינטנסיבית שהיא מרוויה אותנו פיזית ורגשית.
לאחר לידה, למשל, שלב בו כל הנשים עוברות סדרה של שינויים והתאמות אדירות, הוא בדרך כלל ממש קשה לנשים עם רגישות גבוהה.
קיארה, בת 35 ובת עם 8 חודשים, אומרת את זה אחרי הלידה כל מה שרציתי היה להיות לבד:
אין ספק שהרגשתי פעמים רבות המום ומוערך מדי מהדרישות של להביא ילדים לעולם והרבה פעמים הרגשתי צורך לבודד את עצמי ולחפש רגעים בלבד. היה לי נורא לסבול ביקורים משפחתיים בשבועות שלאחר הלידה, כשכל מה שרציתי זה להיות לבד עם התינוק שלי.
במקרה של אנה, 39 ואמא לשני ילדים, החוויה שלה עם הילד הראשון הייתה מאוד מתגמלת, אבל עם בואו של השני הכל היה מסובך:
השתתפות בשני תובעים הייתה מלחיצה, מותשת ולא הספיקה לחשוב. הלכתי לשירותים בלי למהר לנשום קצת ולהתנתק גם אם הם היו 5 או 10 דקות.
זה כבר לא היה כל כך קל לצאת לקניות, לצאת לטיול, לבקר את המשפחה ... היו מודעים לשני עזים שלא בורחים, שלא פוגעים בעצמם, שלא נלחמים, שאיש לא לוקח (עליהם להוסיף את הפרנויה של אמא PAS) הרבה מתח למרות שלמזלנו הגיל קצת הולך ודעך.
כשיש סכסוכים ביניהם אני מוריד את רמת האנרגיה עד תום כמו נייד ונאלץ ללכת לשכב, או ללכת על הדשא, להאזין למוזיקה ... להתנתק ולהתאושש.
בינתיים, ג'סיקה, 31, עם תינוק בן 21 חודשים, אומר את זה כל התפקיד של עקרת-האם עולה עליה:
הרגשתי מוגזמת יתר ובאותה עת גם בזמנים אחרים עברתי, לא כל כך בגלל הדרישות של בתי, אלא בגלל עומס יתר של התפקיד של עקרת הבית. הרגשתי צורך לבודד את עצמי לא בגלל התינוק שלי אלא בגלל בן זוגי, כי למרות שאני מצטער לומר זאת, אבל זה כמו להביא שני ילדים, קטן וגדול שאינו מסביר. האמת היא שלא הרגשתי שאני מטפלת אחרי לידה, וגם לא מוערך כעקרת אם, על ידי המיקרומכיזמים האופייניים.
אנשים עם רגישות גבוהה לרוב אינם מובנים ולעיתים מקבלים הערות מאנשים אחרים, אשר מבלי לדעת על הרגשנות שלהם, ממזערים את רגשותיהם, מה שמקשה על הכל.
מנקודה זו, להיות אם PAS וללדת ילדים גם הם, זה יכול להיות קצת מסובך להבין עבור אחרים.כמו שאאידה אומרת לנו:
בהיותי גם בנות PAS, עלי לנהל אותן מתוך אמפתיה ושחברה זו שבה העונש מנורמללת מאוד קשה. אתה מרגיש לבד מנסה לעזור להם לנהל את הרגשות שלהם מזווית אחרת, כמובן שברגעי נגמר לי. יש ימים שאני צריך לקרוא ספר או להירגע כשבן משפחה אחר נמצא איתם. זה מה שאנחנו מכנים בבית היה זמן חיובי, אנו גם מנסים ליישם פדגוגיות מכבדות.
אמהות PAS זקוקות ליותר זמן לבד
בהזדמנויות אחרות דיברתי על זמן לאמא, מרחב שאני מחשיב שכל האימהות צריכות לתת לנו להירגע ולהתנתק מהלחץ והעייפות שאנו חיים מיום ליום. אבל במקרה של אמהות PAS, הזמן הזה בלבד הוא הכרח אמיתיובלעדיה אנו יכולים לחוש סחוטים ומומים.
אנשים רגישים מאוד הם צריכים לערוך מעת לעת רגעים של בידוד, שקט ושקט, משהו שאינו תדיר בדרך כלל כשיש לך ילדים בבית. ליווייר, 39 ועם שלושה ילדים בני 14, 12 ו 7 מספר לנו קצת על זה:
יש לי 3 ילדים ואפילו בדברים הפשוטים ביותר אני מרגישה מוגזמת. כשהם משחקים הם צורחים ומשמיעים הרבה רעש אני מרגיש מוצף ואני צריך להתרחק. אני ניגש לחדר שלי ונעל את עצמי, או לפעמים עם שיעורי הבית שלהם, בתוספת עבודה, עבודות בית וכל כך הרבה דברים שאני מרגיש חסום לחלוטין.
נושא הצרחות יכול להיות קשה במיוחד עבור אמהות PAS. ילדות היא שלב בו הקריאות הקטנות וההרבה רעש מהילדים שלנו לא חסרים כשמשחקים, ו- למרות שאנחנו יכולים להבין שזה נורמלי אצל ילד, זה יכול להפוך למשהו ממש מעצבן עבור אדם רגיש מאודכפי שקורה לבית לחם, בן 41 ועם שני ילדים בני 12 ו -6:
אני לא סובל את הצעקות! זה קרה לי שלוש שנים, האוזניים שלי רגישות ביותר וזה מפריע לי שאנשים מדברים בקול רם. כאמא אני מבקשת שתיקה מדי פעם, דמיין.
להיות אם PAS זה גם מודאג כל הזמן
מאפיין נוסף של אנשים עם רגישות גבוהה, הוא העיבוד והחשיבה העמוקה, אשר בהרבה מקרים זה גורם לנו לנתח דברים יותר מדי ומתקשים לקבל החלטהמכיוון שאנו בוחנים את כל התרחישים האפשריים שיכולים להתעורר.
פאבי, 51, עם בן 16, מספר לנו שלעתים הוא מנסה להימנע מניתוח יתר של דברים:
אני מחשיב את עצמי עמוק מאוד, תמיד משקף ומסתכל מעבר לאיפה הכלליות של אנשים מבקשת. אני מניח שפעמים רבות עבור בני זה נואש, כי תמיד יש שיעור ללמוד בכל זמן ובכל מצב.
אז קרה לי שאני מנסה להיות שונה ולא להעמיק, אבל בכך אני מפסיקה להיות אני. והכי שאני רוצה בעולם הזה הוא שבני יהיה זהה ויקבל את עצמו כמו שהוא.
אבל בנוסף לניתוח של כל סיטואציה יתר על המידה, אנו חווים גם הייסורים רבים, מכיוון הרגשות שלנו עמוקים מאוד ואנחנו נוטים לראות יותר את הצד השלילי של הדבריםבמקום החיובי. דוגמא: סילביה, 46 ואמא לשתי בנות בנות 26 ו -22 נותנת דוגמא:
אני סובל לכל דבר, לוקח את החלום שלי לחשוב על הבנות שלי, אם כי עכשיו התבגרתי ושולט בעצמי יותר, אבל עדיין אני לא יכול לעזור.
כריסטינה גם מסבירה מעט על התכונה הזו, שבנוסף לניתוח הכל, האמפתיה שאנו חשים כלפי אחרים גורמת לנו גם לעבור רגעים מציקים:
אני דואג יותר מדי, אני מודע מאוד אם זה נכון או לא נכון, אם היא שמחה או לא, אם בבית הספר חברי הכיתה אוהבים אותה ומקבלים אותה או לא, אם היא מתאימה לבית הספר וכן הלאה. כשהוא רוצה לעשות משהו שמפחיד אותי כמו לשחות בלי שרוולים או לטפס לאטרקציה לגן ילדים בלבד, אני מנסה להכניס את מוחי לריק ולמדיטציה כדי לא להציף את עצמי במה שעשוי לקרות. כשאני רואה אותה סובלת יש לי תקופה מאוד לא טובה, אני רוצה שהיא תמיד תהיה בריאה ומאושרת.
אבל להיות אם PAS יש גם יתרונות רבים
אולי כשקוראים את כל המאפיינים האלה, אפשר לחשוב שלהיות אדם אמהות רגיש מאוד זה אודיסיאה או שהכל קשה יותר מאנשים אחרים. אבל להיות PAS זה גם דבר שמביא לנו הרבה דברים חיוביים.
מצד אחד, הרגשנות והאמפתיה שאנו מטפלים בה, זה עוזר לנו לקיים קשרים טובים יותר עם ילדינו ונוכל אפילו להבין אותם טוב יותרללא צורך שיספרו לנו משהו, כמו המקרה של יוהנה, 37, עם ארבעה ילדים בני 18, 15, 9 ו -5:
אני כל כך תפיסתי שאני יודע אם משהו מפריע להם, גם בלי שהם מסוגלים לממש את זה. אני מרגיש שלהיות PAS עוזר לנו להיות טובים יותר להיות מחוברים עם הילדים שלנו, לפחות אני מרגיש שלילדיי יש לי קשר מיוחד מאוד, למעשה יש פעמים שאנחנו אפילו לא צריכים לדבר אחד עם השני, אנחנו מבינים אחד את השני רק עם מבטים.
מרה, 44 ובן 20, מספר לנו את הדברים הבאים:
אני מזדהה יותר עם המאפיין של רגשנות ואמפתיה. הם אומרים לי שאני מוגן יתר על המידה, אבל החברים של הבן שלי מרגישים מאוד נוח איתי כי אני מאוד מבין.
רגישות גבוהה אינה משהו שלילי
תכונה אישיותית זו יכולה להיות קשה לטיפול ומסובכת להבנה כשאתה לא יודע מה יש לך. מקובל להרגיש מוזר או שונה מאחרים, אבל זה לא חייב להיות משהו שלילי בהכרח.
כאשר ידוע על הנושא, הרבה יותר קל לטפל בו ולהבין מדוע אנו חשים דרך מסוימת במצבים ספציפיים. ובעוד זה עשוי להביא לנו גם רגעי ייסורים זה גורם לנו לחיות יותר רגשות חיוביים וחדשות טובות.
להיות אם ולא לדעת מה זה PAS יכול להפוך את האימהות למשהו ממש מורכב ולחוץ. מקובל שרגשות שליליים יופיעו כי אנו מוגזמים מדי או שאיננו מסוגלים לעשות דברים כמו נשים אחרות. הוא הבנה, קבלה וניהול של תכונה זו עוזרת לנו לחיות אימהות עשירה ומאושרת יותר.
אם כשאתה קורא את עדויותיהן של אימהות אלה או את מאפייני האישיות הגבוהה שחשת מזוהה, יתכן שאתה גם PAS. תוכלו להיבחן באתר איגוד האנשים עם הרגישות הגבוהה של ספרד על ידי לחיצה כאן.
תמונות | י.פ.י.
בתינוקות ועוד | "הבן שלי מאוד אינטנסיבי": 11 עדויות של אימהות המספרות לנו על היום יום של ילדיהן ברגישות גבוהה
