במהלך הילדות, במיוחד בשנים הראשונות לחיים, מקובל שבנים ונערות ישחקו עם בובות או בעלי חיים ממולאים, לוקחים אותם איתם לכל מקום ולעיתים מחקים את מה שאמא ואבא עושים, כמו להאכיל אותם, להלביש אותם וכדומה. אבל האם ידעת שהצד עליו הם בוחרים להעמיס אותו יכול לספר לך משהו על בנך?
מחקר חדש מצא כי הצד בו ילדים בוחרים לסחוב את הבובות שלהם יכול להיות אינדיקציה לרמת הכישורים החברתיים והקוגניטיביים שלהם.
לפני זמן מה חלקנו את ההסבר המדעי מדוע רוב האימהות נשאו או ערסלו את תינוקותיהן בצד שמאל של הגוף. כעת, מחקר חדש זה ניתח את אותה פעולה, אך אצל ילדים ומבוסס במדויק על מחקרים קודמים כמו זה שאנו חולקים על אמהות.
במחקר בהשתתפות 98 ילדים בני ארבע וחמש שנים (54 בנות ו -44 בנים), המחקר שנערך בלונדון ניתח את הדרך בה הילדים נשאו או ערסו בובה שהעמידה פנים שהיא תינוק וגם שתי כריות, אחת שציירו פרצוף מאושר ואחרת נותרה ריקה.
נמצא כי אותם ילדים שנשאו את הבובה או הכרית עם הפנים המאושרות בצד שמאל, הראו כישורים קוגניטיביים וחברתיים טובים יותר מאשר אלה שעשו את זה בצד ימין. מיומנויות אלה כוללות את ההסתברות למלא אחר הכללים, הנכונות לחלוק עם אחרים ואת הרצון לרצות את מוריהם.
במקרה של הכרית שהשאירה ריקה, הילדים לא הראו עדיפות לשום צד מסוים, שלא כמו זה בו הם יכלו לזהות פרצוף, גם אם זה לא היה בבובה שמדמה תינוק אנושי.
ולמה זה קורה? החוקרים מסבירים זאת פרצופים זוכים לתשומת לב מיוחדת משדה הראייה השמאלי שלנו (שמחובר לצד הימני של המוח, האחראי לקשרים הרגשיים והחברתיים), מיומנות שיש לרוב האנשים וייתכן שהיא נובעת מהצורך לפני אלפי שנים לזהות טורפים סביבנו.
אז כמו במחקר של אמהות, שמור תינוק או בובה בצד שמאל, זה דבר שנעשה מכיוון שהוא מאפשר לצפות ביעילות רבה יותר, מה שמייצג יתרון לחברתיות עם אנשים אחריםכמו גם עיבוד טוב יותר של הגירויים החברתיים הסובבים אותנו.
