לעיתים, כאשר הילד מתחיל לפתח שפה, יכול לקרות שפתאום ועם סיבה צודקת, מדברים גרוע ואף מפסיקים לדבר. הגורמים יכולים להיות קנאה, עצבים לשינוי בחייכם וכו '. זה לא אמור להבהיל אותנו, הילד יתבטא שוב כרגיל.
אך יש לשים לב, כאשר הבעיה הזו מורחבת ואנחנו מוודאים שהיא לא סתם שהיא עוברת תקופה של הפרעות קצב רגילות, שילדים בדרך כלל חווים כאשר הם לומדים לדבר. זה חשוב גילוי בנך מגמגםככל שהוא נתפס מוקדם יותר, כך יהיה קל יותר לתקן את הבעיה.
כשהילד בן שנה או שנתיים קשה יותר להבין אם הוא מגמגם, צריך לחפש למשל, אם הוא מבקש מאיתנו דברים ומצביע עליהם במקום לבקש אותם (ברגע שהוא יודע את המילים), או אם כשאנחנו מבקשים אותו אנחנו לא להגיב, אפילו עם תשובות קצרות. כשהוא מבוגר קל יותר לזהות את הקושי שלו בשפה, יש לו שטף מילולי פחות או יותר וכשמדברים הוא חוזר מהר מאוד על הברה של המילה שהוא רוצה לבטא, מאריכה את צליל הווק יותר מהרגיל, ואפילו יש קושי לבטא כמה תנועות
יש מה שנקרא "גמגום פיזיולוגי" המתרחש בין שלוש לחמש שנים, אך הגמגום הזה נמשך פחות משישה חודשים ושום חרדה לא באה לידי ביטוי כשמדבר, הם רק חזרות על מילה או הברה, בעוד הילד מתארגן נפשית מה אתה רוצה לומר
ישנן מספר תיאוריות לגבי הגורמים לגמגום, יש המראים כי מדובר בגנטי, מדענים אחרים רואים שזה יכול להיות בגלל סוג כלשהו של חריגה מוחית, מכיוון שהוכח כי אצל אנשים מגמגמים, אזורים מסוימים במוח מראים שינויים בזמן הביעו את עצמכם מדברים
הטיפול בגמגום צריך להתחיל בהקדם האפשרי, להיות יעיל יותר אם הוא נעשה לפני 6 שנים, ולכן יש צורך לקחת את הילד לקלינאי תקשורת ברגע שיש אינדיקציות.
על ההורים להגיב בצורה מדודה. הקדיש חשיבות הוגנת לבעיה ולעולם לא לכעוס על הילד, אל תטריד אותו או יפריע לו כשהוא רוצה לדבר, קל וחומר לומר לו שהוא לא יכול לדבר. הילד זקוק לתמיכה וביטחון עצמי, עליכם להרגיע אותו כך שכשהוא נינוח יותר הוא יוכל לבטא את עצמו טוב יותר, אחרת הוא יכול ליצור חרדה ומתח מקשה על הריפוי שלו.
