לידה היא אחד הרגעים החשובים והטרנסצנדנטליים בחיי האישה, עד כדי כך שמה שקורה במהלכו נרשם במוח של שניהם: האם והתינוק. נכון לעכשיו, מדברים יותר מדי יום על משלוחים הומניים וניתוחים קיסריים ועל אודותיהם כבדו את זכויות האמהות כאשר ילדיהן נולדים.
עכשיו ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם המלצות חדשות ללידה, שבה האם ממוקמת במרכז לחוויה טובה יותר במהלך הלידה.
באמצעות הצהרה באתר האינטרנט שלה, הודיעה ארגון הבריאות העולמי על פרסום א מדריך חדש עם 56 המלצות והצעות לחווית לידה חיובית. איתה היא מבקשת לקבוע סטנדרטים כלל-עולמיים של טיפול בנשים הרות ולהקטין את מספר ההתערבויות הרפואיות המיותרות.
על פי המידע בהצהרה, ההערכה היא כי 140 מיליון לידות מתרחשות מדי שנה בעולם, ולמרבה המזל, רובן מתרחשות ללא שום סיבוך הן לאמהות והן לתינוקות שלהן. עם זאת, בעשרים השנים האחרונות השימוש בהתערבויות שבוצעו בעבר רק כדי למנוע או לטפל בסיבוכים מסוימים גברכמו שימוש באוקסיטוצין להאצת הלידה או מספר הקיסרי, שממשיך לצמוח מיום ליום.
פרסוםד"ר הנסיכה נוטמבה סימלה, שהיא עוזרת מנכ"לית של ארגון הבריאות העולמי בתחום המשפחות, הנשים, הילדים והמתבגרים, מעירה כי העלייה בכל ההתערבויות הרפואיות הללו ושאינן נחוצות פוגעת ביכולתה של האישה ללדת ומשפיעה לרעה על חווית הלידה שלה.. בהצהרה נמסר כי "אם הלידה מתקדמת כרגיל, וגם האם וגם התינוק שלה במצב טוב, אין הכרח לקבל התערבות נוספת כדי להאיץ את הלידה.
הנחיות WHO החדשות לחוויית לידה חיובית
יש 56 המלצות חדשות של ארגון הבריאות העולמי בסך הכל, והן פורסמו בחוברת PDF הזמינה כיום רק באנגלית. אצלם זה ניכר החשיבות של האם להיות במרכז קבלת ההחלטות לחוויה טובה יותר במהלך הלידה ואחריה.
ההצעות של ארגון הבריאות העולמי מחולקות לחמישה בלוקים: טיפול במהלך הלידה והלידה, השלב הראשון של הלידה, השלב השני של הלידה, השלב השלישי של הלידה וטיפול בילוד. בכל אחת מהן נכללות הכותרת, התיאור והקטגוריה של ההנחיות, כלומר אם הן מומלצות ובין אם לא.
בבלוק הראשון של טיפול במהלך הלידה והלידהלמשל, כלול טיפול אמהי מכבד, קיום תקשורת אפקטיבית בין הצוות הרפואי לאם וכן בחירה של בן לוויה שילווה אותה במהלך הלידה:
1. מומלץ לטפל בכבוד מצד האם המתייחס לטיפול מאורגן ומסופק לכל הנשים באופן השומר על כבודן, פרטיותן וסודיותן, מבטיח שלמות גופנית וטיפול מתאים ומאפשר קבלת החלטה מושכלת. ולקבל תמיכה שוטפת במהלך הלידה והלידה.
2. מומלצת תקשורת אפקטיבית בין מטפלות לנשים בעבודה באמצעות שיטות פשוטות ומקובלות על תרבות.
3. מומלץ לליווי נשים במהלך הלידה והלידה על ידי האדם שבחר בהן.
4.- מודלים של המשכיות טיפול המונעת על ידי מיילדות - המורכבות ממיילדת ידועה או קבוצה קטנה של מיילדות ידועות המעניקות תמיכה לאישה לאורך רצף שירותי הלידה, לאחר הלידה ובמהלך הלידה - מומלצות ל נשים הרות במסגרות בהן קיימות תכניות מיילדות יעילות.
בגוש השני, המכסה את השלב הראשון של הלידה, מוזכר שיש ליידע את האמהות כי אין משך תקני קבוע של השלב הראשון של הלידה, מכיוון שזה עשוי להשתנות מאישה לאישה. בנוסף, ארגון הבריאות העולמי מכיר כעת כי הרפרנט שהצביע כי "נורמלי" היה שצוואר הרחם יתרחב סנטימטר בכל שעה הוא לא מדויק ולא מציאותי, וכי לא מומלץ לקחת אותו כהפניה כדי לדעת אם לידה מתקדמת כרגיל:
5.- מומלץ להשתמש בהגדרות הבאות של השלבים הגלויים והפעילים של תקופת ההרחבה.
- השלב הסמוי של תקופת ההרחבה הוא תקופה המאופיינת בהתכווצויות רחם כואבות ושינויים משתנים של צוואר הרחם, אפילו עם מידה מסוימת של מחיקה והתקדמות איטית יותר של ההתרחבות עד 5 ס"מ ללידה ראשונה וללידה. לאחר מכן.
- תקופת ההרחבה הפעילה היא תקופה המאופיינת בהתכווצויות רחם כואבות וסדירות עם דרגה משמעותית של מחיקה והתרחבות מהירה יותר של צוואר הרחם מ- 5 ס"מ וכלה בהרחבה ללידה הראשונה והלאה. .
6.- יש ליידע נשים כי לא נקבע משך תקני של השלב הסמוי של תקופת ההרחבה וכי הוא יכול להשתנות באופן נרחב מאישה לאישה. עם זאת, משך השלב הפעיל של תקופת ההרחבה הפעילה (מ- 5 ס"מ ועד התרחבות מוחלטת של צוואר הרחם) בדרך כלל אינו עולה על 12 שעות במשלוחים הראשונים ובדרך כלל אינו עולה על 10 שעות ב משלוחים לאחר מכן.
7.- לנשים בהריון עם הופעת לידה ספונטנית, סף המהירות של התרחבות צוואר הרחם של 1 ס"מ לשעה בשלב הפעיל של תקופת ההרחבה (כפי שמוצג בקו ההתראה של הלידה) אינו יש צורך לזהות נשים הנמצאות בסיכון לסבול מתוצאות עבודה שליליות, ולכן אינן מומלצות למטרה זו.
8.- מהירות התרחבות צוואר הרחם המינימלית של 1 ס"מ לשעה במהלך כל הפעילות הפעילה של תקופת ההרחבה היא מהירה באופן בלתי הפיך עבור חלק מהנשים, ולכן לא מומלץ לזהות התקדמות תקינה של צירים. מהירות התרחבות צוואר הרחם הנמוכה מ -1 ס"מ לשעה לא צריכה להיות אינדיקטור שגרתי להתערבות מיילדתית.
9.- יתכן כי הלידה אינה מאיצה באופן טבעי עד להגיע לסף התרחבות צוואר הרחם של 5 ס"מ. לכן, השימוש בהתערבויות רפואיות להאצת הלידה והלידה (כמו גירוי באמצעות אוקסיטוצין או ניתוח קיסרי) לפני סף זה אינו מומלץ, בתנאי שמובטחים התנאים הטובים של העובר והאם.
10.- לנשים בהריון בריא עם צירים ספונטניים, מדיניות של עיכוב האשפוז במחלקה הקדם-בית חולים עד לתקופת ההרחבה הפעילה מומלצת, רק במסגרת מחקר קפדני.
11.- אגן אגן קליני שגרתי אינו מומלץ בכניסה ללידה אצל נשים בהריון בריא.
12.- קרדיוטוקוגרפיה שגרתית אינה מומלצת לצורך הערכת רווחת העובר בזמן הלידה לנשים בהריון בריא הסובלות מלידה ספונטנית.
13.- מומלץ לבצע תסיסה באמצעות מכשיר אולטראסאונד דופלר או סטטוסקופ פינארד כדי להעריך את שלומו של העובר בזמן הלידה.
14.- גילוח ערווה שגרתי או פריניאלי אינו מומלץ לפני הלידה בנרתיק.
15.- לא מומלץ לבצע חוקנים כדי להפחית את השימוש בלידה.
16.- מומלץ לבצע נגיעה בנרתיק במרווחים של ארבע שעות לצורך הערכה שגרתית וזיהוי התארכות הלידה הפעילה.
17.- לא מומלץ לבצע קרדיוטוקוגרפיה רציפה כדי להעריך את רווחת העובר אצל נשים בהריון בריא עם צירים ספונטניים.
18.- תסיסה לסירוגין של דופק העובר מומלצת על ידי מכשיר אולטראסאונד דופלר או סטטוסקופ פינארד לנשים בהריון בריא בלידה.
19.- הרדמה פריוראלית מומלצת לנשים בהריון בריא המבקשות הקלה בכאב במהלך הלידה, בהתאם להעדפותיה של האישה.
20.- אופיואידים לטיפול פרנטריאלי, כמו פנאתיל, דימורפין ופטידין, הם אפשרויות מומלצות לנשים בהריון בריא המבקשות הקלה בכאב במהלך הלידה, בהתאם להעדפותיה של האישה.
21.- מומלצות טכניקות הרגעה, כולל הרפיה מתקדמת של שרירים, נשימה, מוזיקה, מדיטציית מיינדפולנס וטכניקות אחרות, המיועדות לנשים בהריון הבריאות המבקשות הקלה בכאב במהלך הלידה, בהתאם להעדפות האישה .
22.- טכניקות ידניות, כגון עיסויים או יישום קומפרסים חמים, מומלצות לנשים בהריון בריא המבקשות הקלה בכאב במהלך הלידה, בהתאם להעדפותיה של האישה.
23.- אין להקלה על הכאב כדי להימנע ולהפחית את השימוש בהולכה בלידה.
24.- לנשים עם סיכון נמוך מומלץ לצרוך נוזלים ומזון במהלך הלידה.
- מומלץ לעודד ניידות ולאמץ עמדה זקופה במהלך הלידה אצל נשים בסיכון נמוך.
26.- השקיה נרתיקית שגרתית עם כלורהקסידין אינה מומלצת במהלך הלידה למניעת זיהומים.
27.- לא מומלץ להחיל חבילת טיפול לניהול פעיל של העבודה למניעת איחור בעבודה.
28.- השימוש המבודד במי שפיר אינו מומלץ כדי למנוע עיכוב בלידה.
29.- השימוש המוקדם במי שפיר עם הולכה מוקדמת של אוקסיטוצין למניעת עיכוב לידה אינו מומלץ.
30.- השימוש באוקסיטוצין אינו מומלץ למניעת איחור בעבודה אצל נשים העוברות משכך כאבים.
31.- השימוש בתכשירים נגד עוויתות אינו מומלץ למניעת צירים מעוכבים.
32.- השימוש בנוזלים תוך ורידי אינו מומלץ לקצר את משך הלידה.
החסימה השלישית, המתאימה לשלב השני של הלידה, מתייחסת לסוגיית המשרה בזמן הלידה, ובה מצוין כי - ללא קשר לשאלה אם השתמשו באפידורל או לא - לאם יש את הזכות לבחור את התפקיד הנוח ביותר עבורה, ובנוסף, אין ללחוץ עליה לדחוף עד שתרגיש שהיא נחוצה. מצד שני, WHO לא ממליץ לבצע אפיזיוטומיות אלא אם כן זה הכרחי:
33.- השימוש בהגדרה הבאה ומשך תקופת הגירוש מומלץ לתרגול קליני.
- תקופת הגירוש היא התקופה שבין התרחבות מוחלטת של צוואר הרחם ללידת התינוק שבמהלכה יש לאישה רצון לא רצוני לדחוף כתוצאה מהתכווצויות הרחם של הרחם.
- יש ליידע נשים כי משך תקופת הגירוש משתנה מאישה לאישה. בלידות הראשונות הלידה הושלמה בדרך כלל תוך 3 שעות ואילו בלידות שלאחר מכן הלידה הושלמה בדרך כלל תוך שעתיים.
34.- לנשים ללא הרדמה אפידוראלית, מומלץ לעודד אימוץ של עמדה שילדה לפי בחירתם, כולל עמדות זקופות.
35.- לנשים עם הרדמה אפידוראלית, מומלץ לעודד אימוץ של עמדה שילדה לפי בחירתם, כולל עמדות זקופות.
36.- יש לעודד ולעזור נשים בתקופת הגירוש, כך שתעקוב אחר הצורך שלהן להציע.
37.- במקרה של נשים עם הרדמה אפידוראלית בתקופת הגירוש, מומלץ לעכב את פעולת ההצעה למשך שעה עד שעתיים לאחר התרחבות מוחלטת או עד שהאישה תשיב את הצורך החושי להציע בהקשרים שיש להם משאבים זמינים להארכת תקופת הגירוש ולהערכה ובקרה נכונה של היפוקסיה בהריון.
38.- במקרה של נשים בתקופת הגירוש, מומלצות טכניקות להפחתת טראומה פרינאלית והקלה על לידה ספונטנית (כולל עיסויים פריניאליים, קומפרסים חמים והתנהגות הגנה אקטיבית של הנקבים), בהתאם להעדפות של אישה והאפשרויות הזמינות.
39.- השימוש הממושך או השגרתי באפיזיוטומיה אינו מומלץ בקרב נשים הסובלות מלידה נרתיקית ספונטנית.
40.- הפעלת לחץ פונדוס הרחם אינה מומלצת כדי להקל על הלידה במהלך תקופת הגירוש.
בגוש הרביעי, בו אנו מדברים על השלב השלישי של הלידה, אחת ההמלצות היא החיתוך המאוחר של חבל הטבור, עבורו מומלץ לחכות לפחות דקה וכך תינוקות יכולים להשיג יתרונות גדולים יותר לבריאותם:
41.- השימוש ברחם מומלץ לכל הלידות למניעת דימום לאחר לידה (PPH) במהלך הלידה.
42.- אוקסיטוצין (10 IU, IM / IV) הוא התרופה הרחם המומלצת למניעת דימום לאחר לידה (PPH).
43.- לסביבות בהן אוקסיטוצין אינו זמין, מומלץ להשתמש באוטרוטוניקה אחרת להזרקה (במידת הצורך, ארגומטרין / מתילרגרגומטרין או אוקסיטוצין קבוע ופוליתרפיה ארגומטרית) או מיסופרוסטול דרך הפה (600 מיקרוגרם).
44.- הידוק מאוחר של חבל הטבור (לא פחות מדקה לאחר הלידה) מומלץ לתוצאות בריאות ותזונה טובה יותר עבור האם והתינוק.
45.- לסביבות בהן קיימים עוזרים מומחים למיילדות מומלצת מתיחת חוט מבוקרת (CBT) ללידות נרתיקיות, אם ספק שירותי הבריאות והילד שוקלים הפחתה קטנה באובדן הדם ו חשיבות להפחתה קטנה במשך המסירה.
46.- עיסוי רחם ממושך אינו מומלץ כהתערבות למניעת דימום לאחר לידה (PPH) בקרב נשים שקיבלו אוקסיטוצין כאמצעי מניעה.
לבסוף, בגוש החמישי, העוסק בטיפול בילוד ובאישה לאחר הלידה, מי ממליץ לתרגל מגע עור-בעור בשעה הראשונה לאחר הלידה כדי למנוע היפותרמיה ולעזור בהנקה. המלצות אחרות הן להמתין לפחות 24 שעות לפני שמתן לתינוק אמבטיה, כמו גם לא להפריד אותו מאמו ולהישאר יחד בחדר החולים 24 שעות:
47.- בילודים שנולדו עם מי שפיר צלולים המתחילים לנשום בעצמם בלידתם, אין לבצע את שאיפת הפה והאף.
48.- יש לשמור על יילודים ללא סיבוכים במגע עור-לעור (CPP) עם אמם במהלך השעה הראשונה שלאחר הלידה כדי למנוע היפותרמיה ולקדם הנקה.
49.- יש להניח את כל הילודים, כולל תינוקות עם משקל לידה נמוך (BPN) שיכולים להניק, לחזה בהקדם האפשרי לאחר הלידה לאחר אישור היציבות הקלינית, וגם אצל האם וגם התינוק. להיות מוכן
50.- 1 מ"ג ויטמין K צריך להינתן לכל הילודים באופן שריר לאחר הלידה (כלומר, אחרי השעה הראשונה בה התינוק צריך להיות במגע עור לעור עם האם וההנקה התחילה ).
51.- יש לעכב את חדר האמבטיה עד 24 שעות לאחר הלידה. אם הדבר אינו אפשרי מסיבות תרבותיות, יש לעכב את השירותים לפחות שש שעות. מומלץ להלביש את הילוד בלבוש מתאים בטמפרטורת החדר. המשמעות היא שכבה אחת של שתי שכבות של בגדים יותר ממבוגרים, בנוסף לשימוש בכובעים או כובעים. אין להפריד בין האם לתינוק ועליהם להישאר באותו חדר 24 שעות ביממה.
52.- הערכת הבטן לאחר הלידה של טונוס שריר הרחם מומלצת עבור כל הנשים לזהות מוקדם את ההתפתחות של הרחם.
53.- טיפול מונע אנטיביוטי שגרתי אינו מומלץ לנשים הסובלות מלידה בנרתיק לא מסובכת.
54.- טיפול מונע אנטיביוטי שגרתי אינו מומלץ לנשים הסובלות מאפיזיוטומיה.
55.- במהלך הפותריום, כל הנשים צריכות לעבור בדיקה שגרתית של דימום בנרתיק, התכווצות רחם, גובה פונדוס הרחם, טמפרטורה וקצב לב (דופק) במהלך 24 השעות הראשונות מהשעה הראשונה לאחר מכן במשלוח יש ליטול לחץ דם זמן קצר לאחר הלידה. אם הלחץ תקין, יש ליטול אותו שוב תוך שש שעות. יש לתעד שתן תוך שש שעות.
56.- לאחר לידה וגינלית ללא סיבוכים במרכז בריאות, אמהות וילודים בריאים צריכים לקבל טיפול לפחות 24 שעות לאחר הלידה.
עם ההמלצות החדשות הללו, מי מחפש חוויה חיובית לנשים במהלך הלידה, שם כל אם מקבלת את תשומת הלב הראויה לה, כמו גם יודעת ויכולה לממש את זכויותיה בקבלת החלטות, כך שכל אחת יכולה ללדת אותה היא רוצה.
תמונות | י.פ.י.
מידע נוסף | ארגון הבריאות העולמי
דרך | EFE
בתינוקות ועוד | מה מי ממליץ נגד מי בלידה רגילה
