בלוגרי האבות: רפא מבקר אותנו, מהבלוג מגלה את אבא

אנו ממשיכים עם הראיונות עם הבלוגרים המקסיקנים של המיוחד המיוחד הזה לרגל יום האב במקסיקו שנחגג ממש היום. ביום זה הוא מבקר אותנו רפא רוג'אס, מהבלוג Discovering Daddy.

רפא, גולה מקסיקני לאחרונה בארגנטינה, הוא אב לילדה קטנה ובבלוג שלו הוא מספר לנו על החוויה שלו כאב לראשונה, בזמן שהוא מבקש להראות ש גם אבא מחליף חיתולים.

ספר לנו קצת על עצמך ועל משפחתך

אני רפא (רפא רוג'אס) ואני בן 42. למדתי את התואר במנהל עסקים וניהול עם התמחות בניהול תפעול ומימון בינלאומי באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד (ארצות הברית). אני בן יחיד והפכתי לאבא לראשונה בגיל 40.

מבחינה מקצועית, אני עובד בחברה מקסיקנית המוקדשת לייעוץ לוגיסטי ופיתוח מערכות ואני עובד כמנהל תפעול. בזכות הטכנולוגיה, יש לי מזל שיכולתי לעבוד מרחוק מהבית, מה שעוזר לי לאזן נכון את חיי המקצועיים עם משפחתי.

אשתי רגינה עובדת בחברה רב לאומית בתחום המחקר והפיתוח ובוגרת אוניברסיטת לה סלה עם תואר בכימיה של מזון.

אני במאי במקצועי, אבל בלוגר בעל פה. אני מאוהבת בבתי היחידה רומינה שהופכת בת שנתיים בחודש. והיא ההשראה הכי גדולה שלי לכתוב ולחיות. אני לא יודע אם אני האבא הטוב בעולם, אבל אני כן רוצה להיות בשבילה.

מה הניע אותך לכתוב בלוג?

זה כמה מצבים שהניעו אותי לכתוב את הבלוג. מצד אחד תמיד היה לי הדאגה לכתוב על משהו ... מה שלא יהיה. אבל מעולם לא הייתה לי המוטיבציה או שלא מצאתי מה שיצר לי השראה לעשות זאת. עם קבוצת החברים הקרובים כתבתי להם דברים, במיוחד במהלך יום המתים, שם הכנתי את הגולגולת המתאימה.

כשרג'ינה הייתה בהריון, היא אמרה לי לא פעם שחבריה בעבודה אמרו לה שהם אוהבים את מה שהיא כתבה בדף הפייסבוק האישי שלי, שהם המעריצים שלי. שם הקדשתי את עצמי לתעד באופן לא פורמלי את כל מה שקרה בהריון וכמה התרגשתי לפגוש את רומינה. ברור שהייתי מרוצה מאוד ממה שהוא אמר לי.

כמה ימים אחרי שנולדה בתי, חברה בשם אנג'י הלכה לבקר אותנו ובמקביל להגעת הורי גם לראות אותנו. אנג'י אמר להם שהוא אוהב את מה שהוא כתב ואיך הוא עשה את זה, ושהוא כבר ראה איפה הגעתי לזה. אבי צייר תמונה של נכדתו היחידה וכתב הודעה שראתה.

מצד שני, כשחיפשתי מידע באינטרנט כשידעתי שאני הולך להיות אבא, לא מצאתי את הבלוגים של אבא במצב שלי. כן היו כמה באנגלית, אבל הם היו מהורים לילדים מגיל שלוש. ראיתי גם הרבה בלוגים של אמהות, אבל לא אבות. היו לי הרבה ספקות למה לצפות. ולמרות שאני תמיד יכול לשאול את ההורים שלי, עברו 40 שנה שהם היו במקומי.

מאגד את כל המצבים, מסיבה זו עודדתי אותי לכתוב את הבלוג. סוף סוף מצאתי משהו שיגרום לי להתלהב ולעודד אותי לכתוב: הבת שלי. ורציתי לחלוק את ההרפתקה של להיות אבא לראשונה בגיל 40 ובזמנים האלה.

איך הייתה אבהות עבורך?

זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם. לחיות מקרוב את דור החיים ולהיות אחראי ליצירת בן אנוש חדש, הרשים אותי. כדי לראות כיצד ישות קטנה גדלה מדי יום ומתפתחת באלף לשעה, אין להאמין.

הידיעה שלאט לאט אתה הופך להיות אחראי לחיים ושאתה רואה אהבה גוברת בגדול, אפשר לי להיות מסוגל לחיות את החיים בצורה אחרת.

שוב התרשמתי והופתעתי מהדברים הקטנים שלקחתי כמובן מאליו. יש חששות, כן, אבל יש גם נחישות להתקדם ולעקוף את המוצג.

אם אתאים לאדם שלי ביטוי מג'ין הקמן שמספר את קיאנו ריבס בסרט אני יכול לומר שכשאני מסתכל במראה אני רואה שני אנשים: מי אני ומי צריך להיות ... יום אחד השניים האלה הולכים להתכנס יחד להיפגש ולהפוך אותי לאדם טוב יותר ואבא טוב יותר. רומינה גרמה לשני האנשים האלה להתחיל להיפגש לאט לאט, היא הופכת אותי לבן אדם טוב יותר.

מה היה האתגר הגדול ביותר שלך כאבא? האם יש משהו שחשבת שיהיה קל והתברר שזה לא?

אני חושב שהאתגר הגדול ביותר הוא לא להתייאש. למדתי להיות יותר סבלניים ממה שהיה בדרך כלל לפני שנולדה רומינה. קשה לי, אבל אני עובד על זה.

לא להיות אבא, קל מאוד לומר או לחשוב מה הייתם עושים במצב כזה או אחר. כשאתה סוף סוף אבא, אתה מבין שטעית מאוד. נמאס לכם מחוסר שינה, בין אם זה בגלל החלפת חיתולים, האכלת התינוק, סיוט או בגלל שהוא נמצא בבית החולים.

הייתי מוסיף אתגר שני, בידיעה שאתה הדוגמא שתשליט על חייה של בתך. כאדם, כאדם וכאבא. ולא קל לדעת שאתה מתחת לזכוכית המגדלת של אותה ישות קטנה שמחקה אותך בכל דבר, אפילו במילים הרעות שאז נמלטות ממך.

מה אתה הכי נהנה או אוהב בלהיות אבא?

החשודים, המשחקים, הצחוק, הליטופים ... עד ההתפרצויות שכבר זה מתחיל לעשות. הייתי עד כיצד הוא מגלה דברים ושהוא לא מפחד מכלום, הוא מרתק אותי.

אבל כשהוא רואה איך הוא רץ לתת לי חיבוק ונשיקה מכלום, הוא הורג אותי. ועכשיו כשהיא מתחילה לדבר, שהיא אומרת "אני אוהבת אותך" או "אני אוהבת אותך" ושומעת אותה אומרת "אבא" ממיסה אותי.

איזו עצה היית נותן להורים אחרים?

זה שפחד זה נורמלי וחלק מהיותו אבא. שאין כמו לגלות להיות אבא כל יום וששום דבר לא בסדר, חוץ מאשר לא לעשות כלום למען ילדיך. במקרה שלי, בהיותי אב של ילדה, הייתי אומר לך שאין דבר שונה מבחור. אני צופה איתה בכדורגל אמריקני והיא כבר מתרגשת איתי, אנחנו מנגנות לוציטאס והיא אוהבת את זה.

אל תתייחס אליהם אחרת רק בגלל היותן נשים. חובתנו ללמד אותם שהם שווים כמו גבר ואין דבר שהם לא יכולים לעשות.

אם אתה אוהב לשחק עם מכונית צעצוע, עזוב אותם. שום דבר לא קורה. האהבה והאהבה שבנות מראות לנו הורים זה משהו מאוד גדול שהם לא רוצים לפספס בגלל העובדה הפשוטה שהם לא בנים.

לבסוף הייתי אומר להם לא לדאוג אם הם נושאים חיתולים או יצטרכו להחליף חיתולים בקקי או להאכיל אותם, כולל רחצה והלבשת ילדיהם. כמעט שנתיים אחרי שנולדה רומינה, אני מבין שהרגעים האלה לא יחזרו ושלא להשאיר אותם בצד הייתה טעות גדולה מצדי. זה לא גורם לנו פחות גברים להיות חלק מחיי ילדינו.

אנו מודים רפא מגלה להיות אבא על כך שהקדיש מעט מזמנו לספר לנו על החוויה שלו עם אבהותה של רומינה הקטנה. אני מקווה שנהניתם מהקטן הזה ראיונות מיוחדים עם הורים מקסיקנים.

יום האב שמח!

וידאו: דיבור: יותם זמרי מציג: כמה מילים על צביעות תקשורתית (מאי 2024).