הפרק השני להרפתקאות ארבעת הצבים עם שמות האמנים האיטלקים, עומד לצאת בספרד.
"צבי הנינג'ה: מהצללים" מגיע לבתי הקולנוע בזה הבא יום שישי, 17 ביוני. אידיאלי לחובבי הרפתקאות קצב תזזיתי, מוטציות וכמובן: הפיצה!
הופק על ידי מייקל ביי וביים דייב גרין, הפרק השני הזה של "צבי הנינג'ה: מהצללים" בהחלט נטשנו קריקטורות והפכנו לגיבורי על של בשר, עצם וקליפה.
המסירה הראשונה של הסרט (ודמויות בשר ודם) הגיעה בשנת 2009, זה נראה בעוד כמה ימים הוא הפרק השני ו- הסרט השלישי אמור לצאת לאקרנים בשנת 2018 מהסאגה הזו שנולדה מסרטים מצוירים בטלוויזיה של שנות ה -90 שעלתה בתור הקומיקס הנייר משנת 1984 שיצר קווין איסטמן ופיטר לארד.
המוטאנטים המתבגרים של הפרק הראשון גדלו מעט ועליהם לקבל החלטות שמשפיעות על חייהם ועל חיי הצוות שהקים את ארבעת האחים המוזרים האלה. ארבעה אחים שלוקחים תיאטראות אלפי צופים, גם בני נוער או אפילו צעירים יותר, זה סרט ילדים, כן, אבל לא לקטנטנים בבית.
מיכלאנג'לו, דונטלו, רפאל ולאונרדו נותרים תחת ההנחיה והייעוץ של סד, העכברוש העצום שמשמש כפטריארך של הקבוצה ויש להם עזרה וחברות של אפריל אוניל. מפעיל המצלמה שעבד עם אפריל על הפרק הראשון ורן פניוויק יש לזה תפקיד אחר לגמרי וגם, להשלמת צוות השחקנים, מופיע שוטר יפה תואר במקום, קייסי ג'ונס, זה יעזור לצבים לא פחות מאשר להציל את העולם, מכיוון שאחד מתחיל להציל משהו עדיף שזה יהיה משהו באמת חשוב.
הסרט
המהירות החזותית היא מה שהכי בולט בסרט, מההתחלה ועד הסוף. הקצב בו נתון הצופה הוא מהיר מאוד, לעיתים אולי מעט מוגזם ויש בו גם עליות וירידות בהן הקטן ביותר בחדר עשוי לרדת קצת.
Visualmemte הוא מוצר עגול מאוד אם כי בנושאי תסריט טובים, זה לא מהסרטים האלה שגורמים אפילו לילדים לחשוב, זה מבדר, ברגעים מסוימים זה יכול להיות כיף וזה הופך את כמעט שעתיים של הקלטת לא לעשות כבד מדי
מייגן שועל הוא שוב הגיבור האנושי של הסיפור, זה שוב הפנים והגוף של אפריל אוניל והמירוצים שנדבק ברחובות ניו יורק עולים לכמה טריזים של עקב שערוריה, מראים שזה סיפור מדע בדיוני
מופיע כראש המשטרה לורה ליניי המופתעים מהצבים ובהתחלה מתקשים להאמין בהם, וכקצין משטרה שמצטרף לצד של הצבים נגד קראנג הרשע, סטיבן אמל, שחקן הוקי רולר בזמנו הפנוי.
לדבר עם הילדים, אחרי הצפייה בסרט, אני אוהב את רגע הקבלה בסיפור בהתחשב בכך שרבים מהצופים יהיו בדיוק באותו הרגע בו התחושה של חלק מהקבוצה חשובה כל כך.
לא משנה אם אחרים יראו אותך אחרת מסיבה כלשהי או מסיבה כלשהי, להיות שונה זה לא רע ולא רע, הדבר החשוב הוא שתכבדו את עצמכם ותהפכו לצבים מוטנטים, שתכבדו את עצמכם, כמובן.
אני לא אוהב את זה בסרט ילדים אומרים מילים עבירות, רק בתחילת הסרט כשכל הילדים קשובים יותר ופשוט "החבר'ה הטובים", אתה יכול להגיד הרבה דברים קשים מאוד בלי לשחרר "טאקו".
אני גם לא אוהב שהמדענים לוקחים את התווית הזו של חנונים מטורפים או שווא שלא אכפת להם מרוע אלא תהילה, אני מרגיש אותם אבל אני לא אוהב שילדים יקחו הביתה את הדעות הקדומות האלה.
אני אוהב את הסיור שהופך את ניו יורק, כמה מוצרים טובים יותר מסרט טוב כדי לגרום לכם לרצות לקחת את המשפחה ולנסוע לתרחישים ההם, אני אוהב את המוזיקה שהם משתמשים בה במהלך ההיסטוריה (אולי זה עניין של גיל ...) וזה מצחיק איך זה משתלב בסיפור שהם כל כך אוהבים פיצה, עמוק בפנים אנחנו נראים הרבה כמו צבים ובני אדם מתבגרים בכל הקשור לאכילת טעמים.
תמונות | תמונות Paramount ספרד
בתינוקות ועוד | "הילד והחיה" מאת מאמורו הוסודה | "מחפש דורי" הדג הנשכח חוזר בבכורה הבאה של פיקסאר עם מראה נהדר | "אלברט" סיפור של חברות והרפתקאות שאפשר ליהנות מהן בקולנוע
