לידת ילדים זה רגע בחיים שמשנה את התוכניות של בני הזוג בצורה כזו שחלק מחליטו לעשות כסגירה מהר יותר או פחות, יש להם באותה תקופה את השניים או השלושה ילדים שהם רצו להביא ואז להמשיך בחייהם.
זה מניח שהרבה פעמים השני מגיע כשהראשון טרם מלא את השניים, וזה לא מומלץ לא לתינוק ולא לאם, והוא נושא לוויכוח בנוגע לזמינות ההורים. בואו נדבר על כל זה:
הסיכון ללדת את התינוק השני מוקדם מדי
מספר מחקרים הראו כי הריונות שקרובים מאוד זה לזה מסוכנים יותר מהאחרים. אחד מהם התייחס לפני שנתיים וראינו אצל נשים שילדו תינוק נוסף לפני 12 חודשים היו 20.1% מהלידות המוקדמות, אשר אצל מי שהיה לו לפני 18 חודשים קרה ב 10% מההזדמנויות בהן חיכו יותר מ- 18 חודשים התרחשו ב -7.7% מהלידות.
נתונים אלה מנוגדים לאלה של המרכז לבקרת מחלות ארה"ב. פורסם בשנה שעברה כשהסביר זאת 30 אחוז מהזוגות האמריקאים לא מחכים מספיק זמן בין הריונות
לפיכך, ניתן להסיק מכך באופן אידיאלי, המתן 18 חודשים לאחר המסירה להיכנס שוב להריון, להיות אפילו יותר טוב מההבדל הוא שנתיים, כפי שהומלצו על ידי ארגון הבריאות העולמי.
אבל יש גם מקסימום: מ 59 חודשים (כמעט 5 שנים) עולה גם הסיכון ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך, וכך גם הסיכון ליתר לחץ דם במהלך ההיריון.
האם זה יהיה קטן אם נלך על השנייה כבר?
זו שאלת מיליון הדולר עבור אותם הורים שלא רוצים רק ילד אחד. כמה זמן אני צריך לחכות כדי למצוא את השנייה? האם זה עדיין יהיה קטן מדי? זה תמיד נתון לשיקול דעתם של כל אב ואם, מכיוון שיש זוגות שמעדיפים שיהיה להם מהר, להסתבך בגידול כולם בבת אחת ונגמר לפני שלב התינוק, ואחרים שמעדיפים לחלל אותו מעט, עוברים מתינוק שעוצר להיות עוד מישהו שנולד זה עתה, ולדאוג לקטנטנים יותר שנים, אבל עם קצת יותר רוגע.
כששאלו אותי אני תמיד עונה על אותו הדבר, שהמינימום שאני (באופן אישי) אני מחשיב כמומלץ שלוש שנים, או מה זהה: לחפש את ההריון כשהילד הראשון מלאו שנתיים (או אפילו קצת יותר), כך שהוא נולד משלושתם של הקודם.
אני מסביר את זה כך מכיוון שילדי נולדו עם ההבדל הזה (שלוש שנים אחד מהשני) וזה מה שעשינו היה לשלב את הזמן בו אחד עזב את החיתול ופחות או יותר כבר היה קצת יותר מבוגר עם הטיפול בתינוק של זה הגעתי זה עתה.
אצל תינוקות ועוד ילד לאחר שניים מחמיר את בריאותם הנפשית של ההורים: מחקר חדש עם שלוש שנים ילד עדיין צעיר מדי, כמובן, אבל הוא מבוגר מספיק כדי להיות קצת "מנותק" מאמו וצריכים את זה קצת פחות, היכולת לשחק רק זמן מה וגם להסתדר עם להישאר עם האב או אפילו עם סבא, דוד או קרוב משפחה שאיתם יש לך קצת ביטחון.
עם שנתיים זה מורכב יותר מכיוון שרבים עדיין קשורים מאוד לאמהות שלהם (הם כמו לוויין שמקיפים אותם תמיד) וזה קצת יותר מסובך לחשוב איתם, מכיוון שההבנה שלהם מוגבלת יותר. יאללה, הם יכולים להחמיר קצת יותר מכך, שגם אם הם זקוקים לזמן וטיפול, הם מקבלים פחות ללידת אח קטן.
ובכל זאת, עם שלוש שנים, יהיו הרבה ילדים שעוברים זמן לא טוב יחסית, גם בגלל ההורים, שכשאנחנו רואים תינוק קטן בבית אנחנו הולכים לראות את הילד הקטן שלנו בן שלוש בעיניים אחרות: כאילו פתאום זה היה גדל הרבה, הייתה ותיקה מאוד והייתה חייבת להיות מוטלת על עצמה אחריות, חובות ויכולות שלא שאלנו עד אז (אני מסביר את זה כי זה קרה לנו, וזה לא הוגן להם).
אז בקיצור, כל אם וכל אב יכולים ללדת את הילדים בתדירות שהם מעדיפים, ומומלץ עליהם (אני חוזר, לדעתי, שזה לא צריך להיות הכי טוב לשאר המשפחות) לתת מעט מרווח לראשון כך שזה יגדל, תהיה קצת אוטונומי ואל תלויים יותר מדי באם (אם היא זו שתבלה יותר זמן בטיפול בתינוק החדש), ומחכה אם זה יכול לעבור 18 חודשים להריון הבא כדי להפחית את הסיכון להיוולד לפני הזמן או מתחת למשקל.
בתינוקות ועוד דיברנו עם שש אמהות שנולדו להן ילדים עם יותר מעשר שניםתמונות | פיליפ פוט, דן הרלסון, ראיין דיקי בפליקר
בתינוקות ועוד | המרווח המומלץ בין הריונות, המתנה של זמן קצר בין הריונות מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת, כמה זמן לחכות בין הריונות?
