בכל יום יש יותר אבות ואמהות שהופכים את הספקות שלהם, שמחותיהם, חוויותיהם ומחשבותיהם לבלוג, ומגדירים את מה שמכונה הבלוגוספירה האימהית (וגם יותר ויותר אבהית).
היום אנחנו נותנים סקירה של אחד מאותם בלוגים של אמהות ואבות מכיוון שאהבנו במיוחד חלק ממה שהם פרסמו ומכיוון שאנחנו מאמינים שכדאי מאוד לדעת זאת, אם אתם כבר לא קוראים קבועים של רבים מהם.
אנו מתחילים ברעיון המפגיש בין בלוגים שונים באמצעות נושא חודשי משותף.
המקדם של יוזמה זו הוא מרק לונה דרך הבלוג שלך ציקלוגנזה. היא החלה למצוא פחות ופחות חומר באינטרנט על ילדות אחרי שש שנים בערך והחליטה להשיק עם מקסימום "יש חיים אחרי 6!".
אם יש לכם ילדים מגיל זה, אל תהססו לגשת ולקרוא אותו. החודש הנושא היה התפקידים השנויים במחלוקת בבית הספר כי עבור חלק מהילדים זה כמו משפט שהם צריכים למלא בכל יום כשהם עוזבים את הכיתה וכמעט תריסר בלוגרים שהביעו את דעתם והניסיון שלהם בנושא.
לפעמים אנחנו לא מבינים כמה חשוב להיות חלק מהקבוצה עבור ילדינו, להתרועע ולשתף ולסיפור שמספר אימא קורכאה על בנו והבן "מזמינים" זה מאוד מבהיר לגבי אותם פרטים קטנים שלעיתים הם מבהירים לנו ובמבט ראשון הם ברחו מאיתנו.
סוניה מהבלוג שלה אורבן-אם הוא סיפר לנו את הפרויקט האחרון שפרן אדריאה התחיל בחברה הטובה של דיסני. פרויקט לעידוד ילדים לאכול טוב יותר, דבר שתמיד יותר ממומלץ לבריאותם הנוכחית והעתידית.
בהמשך לאוכל מאוזן ואכילה אנו נעצרים בשעה מנגיאר בשולחן ערכה, הבלוג של ג'אן בו הוא נותן לנו מתכונים נהדרים, כמו אלה של המאפינס המלוחים האלה שהוא בטוח נהנה מהקטן שלו כמו משלנו כשאנחנו מעז להכין אותם.
והצעד לאחור שמריסה לוקחת ומספרת בבלוג שלה אמהות לחוצותומשאירים את ילדיהם לבד להכין אוכל, במיוחד עדשים. דרך אחת לתת להם אחריות, ללמד אותם להתמודד עם עצמם ולהראות להם עד כמה קשה ומשתלם לדאוג לאוכל של המשפחה, כל יום, כל יום, וכמה פעמים ביום! כן, ילדים גדלים ואמהות ואבות צריכים להסתגל איתם לשינויים, אתם לא חושבים?
בהתאמה זו יש היבט בו אנו לא מפסיקים ללמוד ולנסות, עבורם זה נורמלי, זה חלק מהסביבה שלהם מכיוון שהם תינוקות, אנו מכירים אותם כמעט כמבוגרים. אני מדבר על טכנולוגיות חדשות, צורות חדשות של למידה ופנאי. קטלינה הידוע גם בשם אמא גם יודעת, הערות בבלוג המשפחתי כיצד הם מתארגנים בבית כך שהפנאי הדיגיטלי אינו מונופול את חיי היום יום של ילדיהם. הצהרת כוונות מהכי מעניינות, שווה לקרוא ולהחיל אותן.
זמן פנאי, זה "מושא חשוך חשוך" אצל אמהות אנו רואים כיצד זה מצטמצם מאחר שיש לנו משפחה וזה עשוי לגדול באותה פרופורציה בה פחת זמן הפנאי שלנו.
נראה בבלוג שלו, Peinetapintxosזה בדיוק איך זה להיות זמן של ניתוק, של איחוד מחדש, של הרגשה טובה עם עצמה, של התגעגע מאוד למשפחתה אבל של להיות מרוצה מאוד עם עצמה. השתקפות מלאה בחברות, חופשה לחזור עם הרצון להתפנק, לישון מעט ולהגיב לכל התשובות שלך.
כמובן שאם בחופשה דיברנו, לא הייתי יכול להפסיק להמליץ לך אפילו בסיכון שתהפוך לירוק מקנאה כשזה קורה לי, הפוסט ממנו הבחורים מסלול משפחות על החופשה בתאילנד. כן, הארבעה, שני מבוגרים ושני ילדים כי טיול אינו זקן ולומד, לחיות ולגלות יחד הוא אחד מאותם מורשת שאנחנו באמת יכולים להשאיר את ילדינו מול עתידם.
לא, אין הכרח להרחיק לכת (למרות שלא אכפת לנו, נכון?) לבלות יחד נהדר ואת תכניות הפנאי שמספרות לנו מרוג'יסמו הם מושלמים לבילוי, לטיול משפחתי, משהו מהנה ומעורר תיאבון לכל המשפחה.
וזו הייתה הביקורת שלנו, אתה יודע שאנחנו ממשיכים לקרוא בלוגים ונשמח לקרוא גם את שלך, אם יש לך בלוג ואתה רוצה לספר לנו, נשמח לעשות זאת.
תמונות | iStockphoto
