הכרנו סיפור שיכול לשנות את הדרך בה ילדים לומדים מילדים. פינלנד הודיעה על כך זה יחליף את לימוד כתב היד בבתי הספר על ידי הקלדת המקלדת והשימוש בה נכון לשנת 2016.
בהיותה מדינה מודל החינוך העולמי ומקדימה לטרנדים חינוכיים שמופעלים אז במדינות אחרות, סביר להניח שסיום הוראת הכתיבה יתקרב כפי שאנו מכירים אותה עד כה. השאלה היא, האם זה בסדר שילדים יפסיקו ללמוד לכתוב ביד?
היתרונות של כתב יד
נכון שאנחנו כותבים פחות ופחות ביד. נייר ועיפרון נפלו בשימוש, וככל שאנו מתבגרים אנו משתמשים פחות ופחות בעט כדי לכתוב. אם כבר משהו לחתום על מסמך, תרגול שיישכח במהרה.
אך אל לנו לשכוח שיש בכתב יד אצל ילדים יתרונות חשובים להתפתחותו. מעבר לשימוש שהם עשויים לקבל בעתיד, הם כנראה לא יאספו עיפרון בחייהם ואפילו לא יציירו (כי זה ייעשה גם - זה נעשה - עם מחשב), תרגול הכתיבה בשנים הראשונות של החיים יש לזה יתרונות גדולים.
ביצוע המשיכות הראשונות חשוב מאוד לחיזוק מיומנויות פסיכומוטוריות אצל ילדים. ולא רק ציור קווים, האחיזה בצורת מהדק שהילד עושה כאשר הוא לוקח עיפרון בין האגודל לאצבע המורה הוא מחווה יסודית עבור התפתחות של מיומנות ידנית.
כמו כן, כתוב ביד מגרה תפקודים מוחיים הקשורים לאזורים אחריםכמו קריאה. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת אינדיאנה, ארה"ב. ילדים שכותבים ביד לומדים לקרוא מהר יותר, והם גם טובים יותר לשמור מידע ולמצוא רעיונות חדשים.
באופן ספציפי, מופעלים שלושה אזורים במוח: הגירוס השמאלי fusiform, הג'ירוס הקדמי הנחות והקורטקס האחורי של החלק האחורי, אותם אזורים המוצבים בתנועה כאשר מבוגרים קוראים וכותבים. בילדים שפשוט כותבים או מציירים אותיות, אך אינם כותבים ביד לעתים קרובות, לא הוצגה הפעלה של אזורים אלה.
כתיבה חופשית מאפשרת לנו לבצע תהליכים שאיננו מבצעים במחשב. באופן אישי, והיותי עיתונאית ובלוגרית זה משהו שאני מתרגלת לעתים קרובות, אני מוצאת את זה הרבה יותר מעורר השראה לכתוב ביד מאשר מול מקלדת.
אבל אנחנו לא יכולים להתנגד לטכנולוגיות חדשות
אך כמובן, איננו יכולים להכחיש את הראיות. הילדים של היום למד לפני השימוש במשטח המגע של טאבלט או סמארטפון מאשר לקחת עיפרון. הם ילידים דיגיטליים. דרכו לכתוב, לצייר, לנגן ואפילו לחשוב, כבר מושפעות מטכנולוגיות חדשות.
בבתי ספר הם לומדים הקלדה בשיטות ייעודיות המלמדות אותם את מיקום הידיים הנכון במקלדת, כאשר מרבית המבוגרים לימדו את עצמם בהקשר זה.
איננו זקוקים עוד לכתב יד בכדי לכתוב מכתב (אנו עושים זאת בדואר) וגם ילדינו לא יזדקקו לו לרשום הערות באוניברסיטה כפי שעשינו. קליגרפיה היא תרגול מיושן שכבר אין לו מקום בחיים של ימינו, אלא הלמידה שלך עדיין חיובית.
ברור שעוזבים את העיפרון ועוברים למקלדת זו התפתחות טבעית כנגדו זה יהיה אבסורד לחתור ועלינו לעודד, אבל האם זה בסדר שילדים יפסיקו ללמוד לכתוב ביד? אני חושב שדבר אחד לא אמור להחליף את השני, אלא לשלב אותם כדי לעזור להגביר את התפתחות הקטנים.
