ידענו מזה זמן רב שהאינטליגנציה של אדם, הנמדד במבחני האינטליגנציה המספרים לנו מהו המנה האינטלקטואלית, אינה מנבאת את ההצלחה שיש לו בחיים. כולנו מכירים אנשים אינטליגנטים מאוד שלא הפכו מאושרים בחייהם ואנשים פחות אינטליגנטים שבסופו של דבר עבדו על מה שהם רצו וידעו להיות האנשים שהם רצו להיות.
ההבדל הזה קורה, ככל הנראה, מכיוון שההחלטות שאדם מקבל, האופן בו הוא מתייחס לאחרים, ביטחון עצמי וערכים חשובים אחרים מאוד אינם ניתנים על ידי האינטליגנציה שאנו מדברים עליהם, אלא על ידי אינטליגנציה רגשית, הרבה יותר חשוב מהאחר. זו אינטליגנציה שכאמור, עוזרת לנו להיות מוכשרים חברתית, להבין את עולם הרגשות, להיות אמון בעצמנו וכתוצאה מכך, להיות מאושרים יותר.
אמהות ואבות רבים תוהים כיצד יוכלו לעזור לילדיהם לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלהם. ובכן, היום אנו נותנים לך שלושה טיפים: הסתכלו עליו, דברו איתו והגיבו לרגשותיו.
בבתי ספר זה כבר מתחיל להיעשות
זה מתרחש לאט מאוד, לאט לאט, ועדיין יש זמן רב שהשינוי יהיה סופי, אבל יותר ויותר מנסים לעבוד בבתי ספר בדרך זו, מנסה לפתח אינטליגנציה רגשית של ילדים. אני רוצה לומר שבמשך זמן מה החלק הזה מנסה להדגיש קצת פחות בפיתוח יכולות רציונאליות, משהו שנעשה במחיר של שכחה מרובה של עולמם הרגשי, וניסיון לאזן את האיזון, לדאוג להם כשהם בוכים, להקשיב הבעיות שלהם, דיאלוג איתם, משא ומתן, חיפוש הבנה, שימוש באמפתיה, לא לפנק אותם, אלא לגרום להם להרגיש מובנים.
בוא, שבשנים הראשונות אתה כבר לא מנסה (או לא צריך לנסות) לקרוא כמה שיותר מהר, ללמוד לצייר כמה שיותר מהר ולעשות צ'יפס בזה אחר זה לפתח את האינטליגנציה הרציונלית שלהם, אלא לנסות (או עליהם לנסות) לעזור להם להיות אנשים טובים, לתקשר, להתייחס, לחלוק מרחב, לחלוק רגשות, להרגיש נאהבים, לכבד אחרים וכו '. עם הרבה משחק מעורב וכך, תוך כדי משחק, הם לומדים.
על מה אני מדבר? ובכן, אין בית ספר או מעון יום באופן ספציפי, אלא כזה שקיים במוחי על סמך מרכזים שונים שמתחילים לעשות דברים תחת פילוסופיה זו. איש אינו מושלם או אידיאלי, אך הכוונה מתחילה להיראות.
באותו אופן ישנם יותר ויותר אנשי מקצוע בתחום החינוך, הבריאות והפסיכולוגיה, אשר דוחים התנהגות, ענישה וסחיטה רגשית וממליצים לראות את הילד, לא כמכשול שרק מנסה להשיג תועלת משלו (א לפעמים Malefic), אבל כמו אדם בהכשרה ובפיתוח עם הרבה חששות שיש להעצים או לעיתים להגבילכדי להשיג בריאות רגשית נכונה המאפשרת לחיות בהרמוניה מסוימת עם ילדים אחרים.
אבל לפני שמגיעים לבית הספר, יש הרבה מה לעשות בבית
אני אומר, ישנם יותר ויותר אנשי מקצוע העוקבים אחר קו הפעולה הזה, אך פעמים רבות הם נתקלים במלכודות אמיתיות: ילדים שבאים שרופים מאוד מהבית. וכשאני אומר שרוף, אני מתכוון שהם מגיעים משופעים, כועסים, עם הרבה מחסרים רגשיים ומנסים לכפות את עצמם איפה שהם עשויים להצלחה מסוימת. מכיוון שבבית הם אינם מצליחים להרגיש חשובים, מכיוון שהוריהם אינם גורמים להם להרגיש טוב, הם מבקשים להצטיין במקום בו הם הסבירים ביותר להגיע אליו. עבור אנשי מקצוע רבים, ויותר כאשר יש לכם יותר מ -20 ילדים, קשה מאוד לעבוד על רגשות כשיש ילדים אליכם עליכם להפנות מחדש. בוא, כדי להיות ברור, קשה מאוד לעורר את סקרנותם של ילדים, ללמד אותם משחקים ולחפש להתכוונן איתם וביניהם מתי הם צריכים לבזבז זמן בחינוך ילדים מאפס שכבר צריכים להגיע מהבית.
אז, לעת עתה, הורים צריכים לעשות הכל כדי שילדינו יגדלו ויתפתחו, לא רק פיזית, אלא גם כאנשים, דעתם, מוחם, עולמם הרגשי.
לשם כך יש שלושה טיפים מאוד פשוטים להסביר ופשוטים מאוד לביצוע, אותם אני אומר לך להלן.
תסתכל עליו
אנשים חושבים שהם מתקשרים עם אחרים רק כשהם מדברים איתם. זה לא כך. בנוסף לתקשורת מילולית, יש לנו את תקשורת לא מילולית, ולעתים קרובות אומר יותר מהאחר. מה מישהו אומר לנו עם מי אנחנו מדברים ומי באמצע השיחה מתחיל להסתכל על הטלפון הנייד שלך? ובכן, בעיקרון, "אני מתנתק ממה שאתה אומר לי." מה מישהו אומר לנו שכשאנחנו מדברים אליו הוא מתקרב ומביט בנו יותר לעומק? ובכן, הוא מקשיב לנו באופן פעיל.
תינוקות לא רק מתקשרים איתנו כשהם בוכים. הם גם עושים את זה כשהם נוגעים בנו, כשאנחנו תופסים ומחייכים וכשהם מסתכלים עלינו. לפעמים הם עושים משהו ומחפשים תשובה, מבט. הוא קשר עין עם התינוק זה מראה לו שאנחנו שם, שאנחנו רואים אותו, שאנחנו יודעים שהוא ואנחנו בשבילם. ובנוסף, אם המבט הזה חיובי, אם יש לנו מחווה רגועה וידידותית על הפנים, אתה תבחין חיבה, אהבה, ייצור התפתחות מוחית טובה יותר (בדיוק כמו שמגע עור לעור גורם לילדים לעלות יותר במשקל ו לפתח קשר עין טוב יותר, כאשר הם מסוגלים להעריך את המחווה שלנו, זה גם עוזר להם).
דבר איתו
ההתבוננות בהם עוזרת להם, כמובן, אבל זה לא הכל, לדבר איתםלחייך אליהם, להסביר להם את הדברים שאנחנו עושים או הולכים לעשות, זה גם עוזר להם להבין את השפה, זה עוזר להם לדבר לפני, ולכן זה עוזר להם לתקשר. ולא רק זה. כשאתה מדבר את הקול שלך ואת המילים שלך, כשאתה מדבר אתה מקדיש זמן וקשר עין. זה עוזר לילדים לדעת שאמא היא שם בשבילם ואיתם וזה עוזר להם להרגיש חשוב בחיים שלך. היזהר, זה לא שהם צריכים להרגיש הכי חשוב, או כל דבר כזה, זה פשוט להרגיש עוד אחד, להרגיש שאמא אוהבת אותו, שזה מספיק בכדי להיות מסוגלים לבנות דימוי עצמי בריא ולהערכה עצמית טובה.
הגיב לרגשות שלך
כשהוא צוחק אתה יכול לצחוק, כשהוא בוכה אתה יכול לגרום לו להתפנק, לשיר, לדבר איתו, כשיש לו בעיה ולהסביר לך את זה, אתה יכול להראות בקולך ובמחווה שלך שאתה מקשיב לו, שאתה מנסה להבין אותו ושאתה יכול לנסות לעזור לו. אתה יכול להיות, בצורה מסוימת, המראה הוויזואלי של הרגשות שלךוזה יעזור לך להבין את הרגשות שלך, להכיר אותם ולהיות מסוגל להראות אותם כשאתה רואה את זה מתאים.
כשזה לא קורה
אם האם לא מתנהגת כמראה, אם היא לא מגזימה את הביטוי, את הטון של הקול (זה לא אותו דבר לצעוק "אבל כמה הילד שלי מאושר!" להגיד בצורה משעממת ומונוטונית, כמי שמדברת עם חילזון , "אבל כמה הילד שלי מאושר"), אם הוא לא מסתכל עליו מספיק, אם הוא לא שם, אם הוא לא מגלה רגשות, הילד בסופו של דבר יעשה כמו אמו. הוא יהיה אדם רציונלי יותר מאשר רגשי וימנע, ככל האפשר, להראות את רגשותיו שלו. ולא רק זאת, כאשר מישהו אינו מסוגל להפגין רגשות, כאשר הוא נמנע מהם, הוא נוטה לעשות זאת ברגשותיהם של אחרים. אתה עלול להרגיש לא בנוח לראות את סימני השמחה מאחרים, או לא להרגיש בנוח למראה מישהו הסובל או לבכות.
הם לא יכולים לבטא את עצמם ולא מסוגלים לעזור לאלה שמבטאים אותם, הם יכולים להימנע מקיום יחסים אישיים כדי להימנע מכניסה לעולם הרגשות, מרגיש תמיד יותר נוח לבד המלווה על ידי אנשים חמים או פתוחים יותר לספר את רגשותיהם.
כן, אני יודע שתיארתי מבוגר מאוד נסוג ואנטיסוציאלי, אבל מבלי להגיע לאותה קיצוניות, מבוגרים רבים הם קצת כאלה, קצת לא מסוגלים, קצת רגשיים לא מסוגלים, עם קשיים ליצור קשרים חברתיים חדשים, ליצור חברים, ה לא מצליחים לקיים יחסי אהבה מתמשכים על כך שלא היו מסוגלים להפגין את האהבה שהם חשים (אם הם מרגישים את זה). וכל זאת מכיוון שבילדותם מישהו באמת גרם להם להרגיש קטנים כאדם, לא מוערכים, בלתי נראים, מכיוון שהם לא הביטו בהם מספיק, מכיוון שהם לא הרגישו שהם מדברים איתם ומפני שהם לא תוקפו את רגשותיהם.
תמונות | Thinkstock
בתינוקות ועוד | מוח התינוק, מוח התינוק: כיצד לעזור להתפתחותם הנכונה (I) ו- (II), חשיבות חינוך בנות בבינה רגשית
