היום התעוררתי עם החדשות של שופט בג'יגון גזר את סבא וסבתו של קטין לשלם פנסיה של 250 יורו לחודש. החדשות נראות כמשפט האופייני להורים גרושים, אלא שהפעם זה לא ההורים אלא הסבים והסבתות.
אני שבמשך הרבה הקפות שאני נותן לו אני לא יכול להבין אותו, מדוע שופט צריך לאלץ את סבא וסבתא לעזור לפרנס את נכדו?
החדשות לא מדברות על המצב הסנטימנטלי בין הסבים לסבתם ונכדתם או הוריה, כל מה שהיא אומרת זה ששני ההורים מובטלים, שהאם מקבלת פנסיה קטנה ושאביה סובל מבעיות נפשיות, אבל המצב הזה ככל שיהיה קשה, זה לא אמור להיות תנאי שיאמרו להם, בבית המשפט, לסבים וסבתות שאחראים גם על נכדתם יחד עם ילדיהם.
האם זה באמת הכרחי? אני מצטער, אבל אני לא מבין את זה. אני רואה את הסיטואציה בביתי ואחרים שאני מכיר ולעבור מההבדלים העשויים להתקיים, אין לי ספק שאף אחד מהם היה הולך רעב וקר לפני שאחד מילדיהם אפילו התפרק.
ראיתי מקרים שבהם סבא וסבתא נאלצו לבקש צו בית משפט שיוכלו לראות את נכדיהם או מקרה של סבים וסבתות שנאלצים לעשות פירואטות אמיתיות כדי להיות מסוגלים לראות את נכדיהם במשך עשר דקות ונראה לי לא אנושי לעשות את זה למישהו, אולי זה אז במשך הרבה הקפות שאני נותן לך, אני לא יכול למצוא סיבה שתזניח את המשפחה הקרובה ביותר שלך.
אני גם לא תומך בסבים ובסבתות ההם שהומרו שוב בכפייה להורים, אני יכול להבין מתי הנסיבות מחייבות, אך ישנם מקרים שבהם דיבור בכנות נראה מכניס יותר מדי אף לעניין. ובכל זאת, ובידיעה שיש התעללות מצד ילדיהם, אתה רואה שהם לא מתלוננים ושיש הראשונים למרגלות הקניון.
ולצערי, בחיפוש אחר ביבליוגרפיה ראיתי שזה לא המקרה היחיד.
מכירים עוד מקרים כאלה? אתה חושב שזה יכול לקרות לך?
דרך | 20 דקות
בתינוקות ועוד | האם סבא וסבתא צריכים לדאוג לילדינו? "סבא וסבתא הם בעיקרון המטפלים הטובים ביותר." ראיון עם המורה אירן אלווארז
תמונה | דק
