סילביה דיאז היא אם שהצליחה לשלב את ההכשרה האקדמית והמקצועית שלה עם החוויה כאם לילד אלרגית לחלבון חלב פרה, והידע שנרכש בנושא זה.
עד לידתו של בנו (לפני קצת יותר משלוש שנים) חייו התמקדו בקריירה מקצועית מבריקה: הוא עיתונאי ובעל לימודים בפרסום ומכירות, שיווק ומנהל קהילה. בעבודה חנו העבודות בטלוויזיה, בעיתונות או בסוכנויות הוחלפו בטיפולו וגידולו של התינוק.
ב- Peques ו- Más הכרנו מעט את עבודתו הנוכחית כשאנחנו מציגים את הבלוג התפריט שלי ללא חלב: פרויקט הפצה כתוב פנים אל פנים בנושא אלרגיות למזון בילדות. תענוג לנו לסמוך על סילביה שהיא באופן אישי שלה שמקרב אותנו החזון שלו לגבי הטיפול החברתי בבעיה ההולכת וגוברת, ולספר לנו את העבודה המעניינת שהוא מפתח דרך התפריט שלי ללא חלב.
Peques ועוד. - ספר לנו מה האימהות הביאה לך; וכיצד האבחנה שלך לגבי APLV אצל ילדך שינתה את חייך.
סילביה דיאז.- להיות אמא זה הדבר הכי יפה שקרה לי בחיים. הגעת בני הייתה התחלה של חיים חדשים, מלאים לחלוטין, מכל הבחינות!
כשהם אבחנו את ה- APLV שלהם, בתחילה חשתי הקלה גדולה מכיוון שבסוף נוכל לשים שם ופתרון למה שקורה. השינויים הראשוניים לא היו משמעותיים אך כשהתחלנו להציג את ההזנה המשלימה היא כאשר הגיעו הבעיות: זהירות מפני אלרגיות צולבות אפשריות, קריאה ממצה של תיוג מוצרים, תשומת לב לזיהום או עקבות, מודעות לסובבים אותנו ... זה היה, ו זו משימה קשה.
ככל שהזמן התקדם הבנתי שאלרגיות למזון בילדות הן בסדר היום וזה גרם לי להודיע לעצמי באופן מקצועי על נושא זה ולהפנות את הבלוג מחדש לשתף, לא רק בחוויות אישיות, אלא בידע שלי. בעניין
PyM.- דרג מ -1 עד 10 (אחד: כמעט ולא קיים / עשר: הרבה) מודעות חברתית בנושא האלרגיות וספר לנו מהם המכשולים החשובים ביותר שנתקלת בהם במסלול הקצר (והאינטנסיבי של הנח). מה אתה עושה
S.D.- הייתי מעריך את זה ב 5. יש מעט מאוד אמפתיה עם זה הסמוך ומודעות מועטה, אבל זה נכון גם יותר ויותר משפחות מבינות את הבעיהבין אם הם קרובים (עם בן משפחה אלרגי) או בגלל שלילדך יש חבר עם מצב זה. הידע באלרגיות למזון הוא זה שמייצר את האמפתיה והמודעות שאני כל כך מתגעגעת אליהם.
המכשולים העיקריים בהם נתקלתי בבית הספר. נשמע מאוד קשה מה אני אומר, אבל כמעט בכל המקרים אלה לא הגיעו מהילדים אלא של המבוגרים עצמם: פעולות הרות אסון של הנהלת המרכז, מורים או הורים לתלמידים.
PyM.- האם אתה חושב שיש לשפר את תיוג המוצרים כדי לענות על הצרכים של אנשים עם אלרגיות?
S.D.- אני חושב שהמתויגים צריכים להיות קריאים יותר ולא צריך להשאיר את העיניים שלך מנסות לפענח אותם. טיפוגרפיה גדולה יותר וברורה יותר על רקע של צבעים מתאימים, כאשר האלרגנים הכלולים במוצר מודגשים היטב והמצויים על העקבות האפשריים. הייתי רוצה שההודעה "עשויה להכיל עקבות של ..." תוסר: או שיש לה עקבות או אין, אבל אני שונא שהיצרנים ישטפו ידיים עם ההודעה ההיא בלי קשר לכמה שהם מגבילים אותנו בעת ביצוע הרכישה.
ודבר נוסף שמכעיס אותי מאוד הוא שהם מפרסמים מוצר עם חותמת "100% ירק" מסומנים היטב וגדולים, ואיפשהו חבוי באריזה מוצאים באותיות קטנות המכילות חלבונים ממקור בעלי חיים. זה רמאות ומסכן את בריאות הצרכן!
PyM.- מניסיונך בייעוץ לאבות ואמהות אחרים, מהן התומכים העיקריים שהם צריכים כדי ללוות בהצלחה את ה- APLV בילדיהם?
S.D.- ברגע שאובחנת האלרגיה של ילדינו, ההורים זקוקים למישהו שייעץ לנו על הכל למעשה, עד שנלמד "ללכת לבד". יצאנו ממשרדו של הרופא עם קוד חשוב של מידע בראש, טרמינולוגיה שאיננו מבינים וללא הנחיות להמשיך בימינו. עלינו להבין ולהטמיע מה קורה לילדנו, מה בדיוק הדיכוי בתזונה של אוכל מסוים ומה יהיו הליכי ההיגיינה והבקרה שעלינו לבצע מאותו הרגע..
ככלל, דברים בסיסיים מאוד אך יחד עם זאת חשובים אינם מוכתבים בהתייעצויות ילדים.
למצוא אם או אב אחר עם ניסיון בנושא, שעובר את אותו הדבר ועם מי להיות מסוגל לשוחח בצורה שטוחה על ההיבטים החשובים והיומיומיים באמת, הוא בעיניי חיוני לא להשתגע.
PyM.- מה הדאגה העיקרית שלך בקשר בין האלרגיה של ילדך ל"עולם החיצון ", שלדעתי הוא יתרחב כשיגדל?
S.D.- למרבה הצער עובדה זו גדלה רבות ככל שהיא צומחת. החששות שלי מלפני שנתיים אינם זהים לעכשיו. מה שהכי מפחיד אותי הוא שהוא מעולם לא מתגבר על האלרגיה שלו וזה יכול לגרום לו לבעיות במצבים חברתיים מסוימים.
כשאנחנו הולכים ליום הולדת של חבר, אני נושא תרמיל מלא בכל דבר: החל מחטיפים, לכריכים, עוגה או סוכריות. אבל לפעמים אני תוהה מה יקרה ביום שהוא מורד ורוצה לאכול דברים של אחרים?
יבוא יום שהוא עצמו, ולא אמא, שצריכה להיות אחראית לאלרגיה שלו, להילחם נגד העוולות שבדרך, נגד היעדר אמפתיה וחינוך ...
PyM.- האם חשת שלא הובנה אותך לא פעם? ולבד?
S.D.- כן! הרבה פעמים ... לא הבנתי כי לפעמים, לא משנה כמה אני מנסה להסביר לסביבה שלי מה קורה לבני, אנשים לא מבינים את זה. אני לא יודע אם הם לא שמים לב מספיק או אם הם בנאלים את הבעיה, אבל לפעמים אני מרגיש שאני מדבר עם קיר.
ולבד, במיוחד אחרי שהתחלתי את בית הספר ובדקתי במו עיניי את האנוכיות החברתית כל כך גדולה שהיא קיימת. אני כבר לא מדבר רק על אלרגיה למזון, אלא באופן כללי. אנשים הולכים לשלהם לא משנה מה יקרה לזה הבא; אבל כאשר השכן הסמוך הוא ילד, זה כאשר אני נחרד.
דבר שמרגיז אותי מאוד זה שהם מפרסמים מוצר עם חותמת "100% ירק" המסומנת היטב וגדולה, ואיפשהו מוסתר באריזה, מוצאים באותיות קטנות המכילות חלבונים מהחי. זה רמאות ומסכן את בריאות הצרכן!
PyM.- ספר לנו איך זה להכיר את 'התפריט שלי ללא חלב' להורים לילדים עם אלרגיה לחלבוני חלב פרה?
S.D.- "התפריט שלי ללא חלב" נולד לפני כמעט שנתיים במטרה הראשונית לחלוק את החוויה שלי והיום שלי עם בני אלרגי לחלבון חלב פרה.
ככל שהזמן התקדם הבנתי שאלרגיות למזון בילדות הן בסדר היום וזה הוא גרם לי להודיע לעצמי באופן מקצועי על נושא זה ולהפנות את הבלוג לחלוק לא רק חוויות אישיות, אלא הידע שלי בתחום..
כיום, "התפריט שלי ללא חלב" הוא חלל המאגד חוויות אישיות, מתכונים, מידע אובייקטיבי המבוסס על מאמרים, מחקרים או ראיונות עם אנשי מקצוע, מאמרים מעניינים שנכתבו על ידי אנשי מקצוע בתחום, ספרים בפורמט דיגיטלי עם מותגים של מוצרים מתאימים, ועוד. מתכונים, תיקי מידע כללי, מלונות לסובלים מאלרגיות, אתרים מעניינים ...
ההרפתקה האחרונה שעליה התחלתי היא זו של לקיים מפגשים בין משפחות של ילדים אלרגיים וכן שיחות הדרכה, סדנאות וייעוץ.
למצוא אם או אב אחר עם ניסיון בנושא, שעובר את אותו הדבר ועם מי להיות מסוגל לשוחח בצורה שטוחה על ההיבטים החשובים והיומיומיים באמת, הוא בעיניי חיוני לא להשתגע.
PyM.- מה אתה שואל על העתיד?
S.D.- לבקש מבני לרפא את עצמו מהאלרגיה שלו יהיה אנוכי מכיוון שהבעיה הבסיסית והחשובה באמת תהיה שם. אז אני שואל את זה אלרגיות למזון משולבות בחברה באופן טבעי ויומיומי. הלוואי שילד אלרגי יכול היה להשתתף ביום הולדת בו הייתה גם חתיכת עוגה בשבילו; שאוכל לצאת בלי לפחד לאכול במסעדה; שלצאת לחופשה לבית מלון או לתפוס מטוס אין פירושו כאב ראש; שכל בתי הספר מנהלים אותה מדיניות לבריאות ושילוב של תלמידים אלרגיים; לשפר את תיוג המוצרים, שיש יותר ויותר מגוון ואסור להשאיר חצי משכורת בעגלת הקניות ...
הייתי שואל כל כך הרבה דברים!
PyM.- ולבסוף ספר לנו עוד קצת על הפרויקטים הבאים שלך
S.D.- כרגע יש לי שתי שיחות חדשות. הראשון יהיה ב -11 במאי בלה קוקיניטה דה צ'אמרי ויופנה להורים עם תינוקות או ילדים קטנים שאובחנו לאחרונה עם אלרגיה למזון. בשיחה זו אציע מידע והנחיות מעניינות שיש לקחת בחשבון עם הצגת המזונות החדשים.
השיחה הבאה שניהלתי תהיה 25 במאי מידיה של החנות המקוונת של מוצרי אלרגיה "זה כן אני יכול". יחד נתארגן פגישה בהדרכת תזונאית ואלרגנית שתיקח אותנו עמוק יותר בעולם האלרגיות למזון.
במגירת הפרויקטים שאני מקווה שתראו בקרוב, יש לי פגישה למשפחות עם ילדים אלרגיים בברצלונה, שיחות דיגיטליות כדי ליידע אנשים שקוראים אותי ועוקבים אחרי באזורים אחרים בארץ ובעולםומשהו מאוד מיוחד, מקורי ומושך, שכרגע אינני יכול לחשוף פרטים נוספים.
אחרי הראיון אני מזכיר לך שאם אתה רוצה לעקוב אחר סילביה והפרויקטים שלה, דרך הבלוג שלה, או דרך פרופיל הפייסבוק של התפריט שלי ללא חלב.
לי באופן אישי זה נתן לי המון הזדמנות לשוחח איתה מעטלמרות שבבית אין אצלנו אלרגיות למזון (עם זאת אני די רגישים לבעיה). אני חושב שהיא אמא אמיצה מאוד שיש לה את הדברים הכי ברורים, ומעל הכל אני בטוח שהתרומה שלה תהיה בעלת ערך רב למשפחות רבות.
תודה רבה סילביה על שיתוף הפעולה איתנו! אנו מאחלים לך הצלחה רבה עם הפרויקטים שלך.
