מורה בתיכון סופרת בגאווה את ביקורו של אחד מבוגריה כדי להתנצל ולהודות לה על עזרתה.

עבודתו של מורה היא מתגמלת ונמשכת באותו זמן. ראו כיצד תלמידיכם מתקדמים והופכים צעירים עם עתיד מלא גאווה לכל מורה, אך אתם גם שוקעים לראות כיצד בני נוער בעלי יכולת רבה זורקים את חייהם על הסף מבלי שהם מסוגלים להניע אותם לשנות את מסלולם.

ואני יודע על מה אני מדבר, כי חייתי את זה בגוף ראשון כמורה של מכון ציבורי. וביודעין, אני חייב להודות שלמרות שיש מורים שלא ראויים להם תואר מחנכים, רובם המכריע מבצעים עבודה מצוינת שמעסיקה אותם 24 שעות ביממה, כי אכפת להם "הבנים שלך" תמיד, והם מנסים לעזור להם ברמה אקדמית ואישית.

לכן, אני שמח לקרוא ציוצים כמו אלה של המורה בתיכון קרוז דייז, זה גאה סופר את ביקורו של אחד מחמשתיו "חתיכות", להתנצל ולהודות "מכל הלב" על מה שהיא ובן זוג אחר עשו למענו. ללא ספק, מוטיבציה ענקית להמשיך להילחם בכל יום בשנה למען התלמידים.

לכל בני הנוער מגיע עזרה

אתמול עדיין דיברנו על הנוחות או לא להודות למורה של ילדינו על עבודתם במתנה חומרית. והיום אני שואל את עצמי שוב: האם יש מתנה טובה יותר מאשר לראות כמה טוב תלמידיך לשעבר מסתדרים בחיים? ללא ספק, אני חושב שזו הסיפוק הטוב ביותר, אם כי אין ספק שיש דעות לכל הטעמים.

אבל לפחות, קרוז דיז חושב כך, לנוכח דבריו הרגשיים והכנים בחשבון הטוויטר שלו. שם הוא מסביר כיצד מורה אחרת והיא ניסו לעבוד עם כמה תלמידי המכון, שאותם הוא כינה "החמשה המרהיבה" להשיג לפחות שהם יכולים להיות בכיתה.

הוא מודה שהיה קשה, אבל להוכיח שאחד מהם שמח ומבצע תפקיד של אחריות ושהוא אוהב, מתגמל.

כיום, דבר יפה קרה באינסטינקט של אלה שעושים את כל הכדאיות: לפני כ -4 שנים היו חמישה קטעים זהירים מאוד במרכז. וכשאני אומר קטעים, אני מתכוון לחלקים. מי מכם פרופסורים יודע למה אני מתכוון.

- קרוז (@CruzDiez) 4 ביוני, 2019

לאחר שניסינו איתם את כל אמצעי המשמעת והדו-קיום האפשריים, החלטנו מורה אחר ואני לעבוד איתם בפערים שלנו כמדריכים משותפים. המטרה הייתה לנסות לעבוד איתם כדי להשיג מינימום שיאפשר להם

- קרוז (@CruzDiez) 4 ביוני, 2019

פשוט להיות בכיתה. ההישג הגדול ביותר שלי איתם היה שהם הצליחו להכין יחד פאזל של 100 חלקים. זה נתן להם שמחה כזו לסיים משהו ביחד ובלי להרוג את עצמם שהם שברו את השולחן עליו עשו את זה (אבל זה סיפור אחר). הם הביאו אותי ברחוב העיר

- קרוז (@CruzDiez) 4 ביוני, 2019

מרירות (למרות שלא לימדתי אותם), כיניתי אותם "החמישה המפוארים" והתמונה שלהם עדיין תלויה בכיתה שלי. ובכן, היום אחד בא לראות אותנו, לבקש סליחה ולהודות לנו מכל הלב על כל מה שעשינו איתו. עכשיו הוא אחראי על סדנת מתכת ו

- קרוז (@CruzDiez) 4 ביוני, 2019

הוא שמח ועושה מה שהוא אוהב. הוא מצא את דרכו וראה את המאמץ שהשקענו לקחת אותו לשם. וזו הסיבה שאנחנו שוברים את קרנינו בכל יום, אם כי אז עלינו להשלים עם חרא בכל מקום.

- קרוז (@CruzDiez) 4 ביוני, 2019
בתינוקות ומעל 21 שנה מאוחר יותר תלמיד מודה למורה בבית הספר ומזמין אותה ללימודי הרווארד

תודה למורים

התגובות לא היו צפויות. הציוץ זכה ליותר מ -1,400 לייקים, והוא הוצץ מחדש יותר מ- 400 פעמים ביום אחד בלבד. אפילו הסופרת הופתעה מההשפעה של פוסטה.

לא חשבתי שלסיפור של אתמול תהיה השפעה כזו 😱. יש לי הרבה אזכורים לקרוא אבל אנחנו הערכות וזה לא נותן לי חיים. מחר אני עונה. 😊

- קרוז (@CruzDiez) 5 ביוני, 2019

כמובן שיש הערות מכל הסוגים, אפילו ממורים אחרים שחשים פגוע מכיוון שהם לא מצליחים לעזור לכל תלמידיהם, אם כי רובם מכירים בעבודתם של המורים.

מורים עמיתים רבים מתוסכלים מכישלון בבית הספר, אך לא נעשה זאת כל כך קשה כשנגיע, אפילו עם הרבה זיעה, להעביר ערכים חינוכיים מינימליים שלוקח להם זמן לפרוח, אך כאשר הם מתגלים הם הגיוניים למסירות שכזו!

- Mikel Pascual (@MikelPascual) 4 ביוני, 2019

מזל טוב! הילדים שלנו לפעמים מבלים יותר בבית הספר / במוסדות מאשר עם משפחות. תודה שתרמת לבניית אנשים טובים!

- נטליה פלורס (@natfloam) 4 ביוני, 2019

עם אילו נתונים ההצהרה הזו מבטיחה? אני הולך לתת לך את שלי: 11 שנות ביניים ו 23 מכונים של אנדלוסיה, ואת הרוב המכריע של המורים שמצאתי נלחמים נגד הגאות עבור תלמידיהם. כמה קל לשחרר חרא.

- חואקין פורטילו (@Champguitardrum) 5 ביוני, 2019

אבל גם של בוגרים שטוענים שלא היו להם מחנכים כמו קרוז.

הלוואי שהיו לי מורים כמוך. לצערי נאלצתי לסבול אומללות וחרא ממש כמו מורים, והנזק שהם עשו לי כבר לא קבוע על ידי אף אחד. כמוך יותר בבקשה.

- בילי בוי קאלן ☭ ❤️💛💜 (@ kaiser1871) 5 ביוני, 2019

יש לי סיפור דומה אבל להפך. מעולם לא הייתי קטע למרות שהצטרפתי לכמה. בכמה מסיבות מישהו שבר את פנסי המכונית של המורה למתמטיקה. באותה שנה השעיתי אותם ולא אישרתי יותר. היום אני בן 49 ועובד על מה שאני אוהב.

- Mojka Kojonera 😈😈 (@mojkakojonera) 5 ביוני, 2019

ומה אתם חושבים? האם היו לך מורים שסימנו אותך ועזרו לך להיות אדם טוב יותר או להשיג הצלחה אקדמית ומקצועית? אנו מצפים לדעת את הסיפור שלך.

אצל תינוקות ועוד מורים שמעניקים השראה: "הערות האחרות" שכל ילד צריך לקבל

תמונות | י.פ.י.