תוך זמן קצר מצאתי סימנים שילדים הסובלים מאוטיזם או הסובלים מאלרגיות עשויים להיחשף בעוקבים בגלל הבעיה הבריאותית שלך. לא הצלחתי להימנע מלזכור את הפוסט הזה בו דווח על התאבדויות בילדים שהיו רק 11 שנים, בגלל ההטרדות שסבלו מהומופוביה.
אחרי הכל, ילדים אינם שונים זה מזה מכיוון שהם משותפים לחיים שקיימים ואשליות רבות לממש. חברה המבטיחה שילוב של הבדלים, והתאמת כולם, אסור לו לאפשר לצעיריו להיות מסוגלים להציק לאנשים השונים, מכל סיבה שהיא, מכל השאר. עם זאת, אני חייב לומר לכם שילדי ימינו יבנו את העתיד, אך ההווה שהעניקו להם, בכך אני מתכוון לכך שאנו שיש לנו יותר אחריות בנושאים אלה אנו מבוגרים.
הורים הם אלה המראים אם הם מקבלים אחרים או לא, אלה שמסיתים אלימות, אלה שאינם נותנים לילדים לספר על בעיותיהם, אלה שלא ניגשים למורה כדי לומר לו שבנו אמר לנו כי חברו נפגע בחצר, אלה שמפגינים זלזול כלפי חבריהם לכיתה של ילדים שמתקשים להתקדם, אלה שבמקום להעריך את הדיאלוג אנו מעדיפים לכפות את הקריטריונים שלנו. מחקר שנערך בקרב ילדים ומתבגרים בארצות הברית מצא כי כמעט מחצית מהילדים עם אוטיזם סובלים מבריונות. שיעור זה גבוה פי ארבעה מאשר אצל ילדים ללא אוטיזם באותן ערים, באותם בתי ספר, באותן כיתות. רמות ההטרדה היו מאוד משתנות ובין האסטרטגיות שנצפו, תוארו ילדים שהיו מכבידים עד שהיו להם זעם או נאלצו למצב של תוקפנות או תוקפנות עצמית.
המחקר הראה כי הבריונות הייתה תכופה יותר בקרב ילדים שהשתלבו בכיתה רגילה מאשר אצל אלו שבילו שעות נוספות בשיעורים עבור תלמידים עם צרכים חינוכיים מיוחדים. בעיה נוספת היא שילדים עם אוטיזם עשויים להתקשות לבטא ולהעביר את מה שקורה להם. בכיתה כך שאפשר אפילו שאחוז גבוה זה בעצם אפילו גדול יותר.
זהו מחקר שלקח מדגם גדול, ולכן ניתן להכליל אותו יותר מאשר במחקרים קודמים
מצד שני, כתב העת Pediatrics (של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים) חשף נתונים ממחקר אחר שנערך לאחרונה, ו להבטיח שהפגיעות החברתית הגלומה בתזונה המותאמת על ידי אלרגיות למזון, מביאה לנטייה של ילדים להיות קורבן לבריונות.
משתתפי המחקר ענו על שאלות במשרד של אלרגיסט, ו 45.4% השיבו כי הם סבלו מבריונות, או שהטרידו אותם או הפחידו אותם. מהם, 31.5% ציינו בבירור כי הסיבה לכך היא אלרגיה למזון שלהם.
במקרים אלה, יש צורך בהורים להתעדכן בחוויות השליליות האפשריות של ילדיהם בבית הספר, על מנת לפעול מוקדם ככל האפשר
נשכח זאת הם לא דברים של ילדיםוגם המשפחות, כמו גם בית הספר והחברה, אינן אחראיות למניעת בעיות אלה. גם תקשורת עם הילדים חשובה מאוד, וכי הקורבנות יודעים כיצד לנהוג.
