"ביחס לשינה של ילדים אין פתרונות קסם." ראיון עם הביולוגית מריה ברוזפה

אתמול פרסמנו את החלק הראשון של זה ראיון עם הביולוגית מריה ברוזפה, חוקר ומחבר משותף ליצירה "הוויכוח המדעי על מציאות חלומותיהם של ילדים". אנו נמשיך לדבר איתה היום ונדון בסוגיות כמו אמינות המחקרים שנעשו בנושא זה או המציאות. המאפיינים של שינה של ילדים, התבוננות בסיבות שבגללן מומלץ לשיטות התנהגותיות לישון לבד ולבסוף, להקשיב לעצות שהיא מציעה להורים.

האם לימודי שינה תמיד אמינים או מושפעים מאינטרסים כלכליים?

למרבה הצער, לא כל המחקרים בנושא שינה בילדות אינם תלויים כפי שהיה צריך להיות.

עולם השינה של הילדים הפך לעוגה בשרנית בה מוצרים קוסמטיים, אביזרים לעריסות ואוכלים "המשפרים את השינה" או "גורמים לילדים לישון טוב יותר" יחד עם כל הספרות שמטרתה ללמד הורים שיטות מופלאות בהן הם ישכילו את בנם לישון כל הלילה במתיחה (כלומר מבלי להפריע לו) מעניקים יתרונות כלכליים חשובים ואף מממנים מחקר שמטרתו לאמת שוב ושוב את הרעיון של שינה בריאה שמעניינת יותר כלכלית. .

אני, אפילו פעמים אחרות, רואה כי מחקרים מסוג זה מושפעים מאוד מהאידיאולוגיה או האמונות, מסיבות תרבותיות או אישיות, וזה עושה טעויות בגישתם יותר מאלו האינטרסים המזוייפים עליהם אנו מדברים, מה אתה חושב

בכל אופן אני רוצה להאמין שכל המחברים המפרסמים בתחום זה משוכנעים בכנות בעקרונותיהם, יהיו אשר יהיו.

מה שקורה הוא שמסיבות היסטוריות, משהו שפרופסור ג'יימס מקנה מסביר היטב בסקירה שפורסמה ב -2007 (מקנה ואח 'ב -2007), הרעיון של שינה בריאה ברפואת הילדים של שינה מערבית הושפע אז בתקווה. בתחילת המאה העשרים נולד מחקר על שינה של ילדים, מושא המחקר היה הילד שישן לבדו והאכיל בעיקר בקבוקים.

זה כבר הניח את היסודות השגויים שאנשי מקצוע רבים מנסים לפרק מאותם ילדים ומדיסציפלינות אחרות, כמו אתנולוגיה, אתולוגיה, אנתרופולוגיה או נוירולוגיה. אבל לרעיונות הישנים יש הרבה אינרציה וסופרים רבים לא מצליחים לראות מעבר למה שקבעו קודמיהם, ועוזבים את הפרדיגמה הישנה.

האם יש צורך בשיטות התנהגותיות המלמדות שינה?

בחברות המכבדות את הצורך של התינוק במגע עם אמו בלילה, כמעט ואין דיווחים על נדודי שינה בילדים או בעיות שינה.

אז אם כולנו היינו מוכנים לתת לתינוקות שלנו את מה שהם צריכים, לא, טכניקות אלה לא היו נחוצות.

כעת אנו חיים בחברה בה אנו חיים וחולמים לבד זו האופציה המקובלת היחידה עבור משפחות רבות. אני מניח שבמקרה זה, כשאנחנו מנסים לבסס התנהגות רחוקה מהאינסטינקט הראשוני של ילדינו, יהיה צורך "ללמד" אותם לישון ככה. אבל יש דרכים ודרכים.

למה אתה מתכוון באופן ספציפי?

אנו מאמינים כי הטכניקות המתעלמות באופן שיטתי מבכי התינוק או הילד פשוט אינן מקובלות. כל אלה מבוססים בעיקר על קריאתם וביניהם השיטות המפורסמות של פרבר ואסטיביל.

האם המדע הראה ששיטות אלה עובדות ושיטות אלו מועילות?

בהחלט, כן, הם הוכיחו מדעית שהם מלמדים ילדים לישון מספר שעות של שעות בלי להפריע או לטעון את הוריהם (שדה, 2005), אך אנשי מקצוע רבים מפנים תשומת לב לאפשרות של השפעות מזיקות לטווח הקצר. ולטווח ארוך, לאור הלחץ שעובר עליו הילד (Blunden et al, 2011, Waynforth, 2007).

למעשה, עבודות המראות השפעות אלה כבר מופיעות (Middlemiss et al, 2012, Tollenaar et al 2012). ובעתיד יופיעו רבים נוספים מכיוון שהחקירות הללו יחסית חדשות יחסית בהשוואה לרוב המחקר על שינה בילדות, שכפי שכבר אמרנו, מבוסס על בסיס שגוי כאשר הוא לוקח כאובייקט מחקר עיקרי את התינוק שישן לבדו. .

כיצד פועלת כעת עבודתם של אנשי מקצוע בשינה לילדים?

למרבה המזל, קבוצה גדולה יותר ויותר של אנשי מקצוע שינו את המטרה המסורתית, שהייתה להשיג שינה לבד ונוחות עצמית בכל מחיר, להשיג התאמה טובה בין הילד, ליכולותיו הביולוגיות המהותיות ולצרכיו ו דרישות מהסביבה שלהם, כלומר דרישות הוריהם (Jenni & O'Connors, 2005).

אפילו בקבוצת המגנים הלוהטים ביותר של שינה סולו, טכניקות זועקות מאבדות במהירות תומכים, והמחברים שואפים למצוא אלטרנטיבות מכבדות הרבה יותר ש"שכנעו "ילדים לישון לבד אך מבלי לגרום להם סובלים, כמו השיטה שהציע ד"ר בלונדל (Blunden, 2011) או Huggy-Puppy de Sadeh (Sadeh et al, 2008). אפילו השיטה שנקראת קמפינג בחוץ, גם היא משדה, יכולה להיחשב כקולצ'ו מבוקר מאוד שנסוג בהדרגה, שונה מאוד מלהשאיר ילד בוכה רק בחדר כל עוד הוא.

איך ילדיכם ישנו?

עם הראשון ניסינו את החלום לבד. היה לו את מיטת הנשיאה שלו, ואז את עריסתו בחדרו ולבסוף מיטתו בחדרו. הוא היה היחיד מבין השלושה שסבל מבעיות לילה והתעורר כמה פעמים בלילה במשך שנים. למזלי לא עלה בדעתי לתת לו לבכות, אבל מבחינתי זה היה מתיש.

בשנייה אנו ממשיכים עם מיטת הנשיאה והעריסה, אך האחרון כבר נמצא בחדר שלנו. בכל הזמנים השניים היו חופשיים לבוא למיטתנו וזה מה שקרה תמיד ברוב הלילות.

עם השלישי בהחלט החלפנו את השבב: העריסה הפכה לרכב צד מיטה (מיטת הנייד הפכה למכל של חפצים שונים). אני חייב להודות כי זה שמנע ממני לישון היה השלישי. אני חושב שהוא לא התעורר בבכי בלילה, אלא כאב אוזניים מדי פעם. כמובן שהוא התעורר הרבה, כמו כל התינוקות, אבל כשהוא סגור ומניק בלי שהוא זז כמעט לא התעוררתי.

אחרי שביליתי את שלוש השנים שקדמו לו לטיולי לילה לחדר של בני הבכור, זו הייתה בשבילי שינה נפלאה. נכון לעכשיו, עם קצת יותר משלוש וחצי שנים, הבן הקטן שלי ישן במתיחה (בלי להתעורר, זאת אומרת). אני חושב שהוא עושה את זה מאז שהיה בן 3. מה שלא אומר שקצת לילה, מדי פעם, אני עדיין מחפש את הציצי וייתכן שהוא עושה יותר ממה שאני נרשם.

כשבשנה שעברה עברנו הביתה, וראינו את החלום הנפלא של הילד הקטן שתמיד אסף והטיולים המתמשכים של הקשישים למיטתנו, החלטנו לבנות מיטה משפחתית נהדרת בה אנו ישנים כיום. והילדים ישנים יפה.

הקשיש מעולם לא סבל מבעיות, המדיום הוא ישן מקצועי והקטן הוא שהוא לא שמים לב אליו או נשמע. כשחבר של הזקן בא לישון (הוא בן 7) הוא הולך איתו ללא בעיות לחדר הקומותיים וכשהוא הולך לישון בבית של חברו הוא משתמח מאוד וישן נפלא. מהניסיון של משפחות אוספות אחרות אני יודע שאחרי 10 שנים בערך הם בהחלט עוזבים את המיטה המשפחתית ומחפשים פרטיות בחדרים שלהם, ולכן אני לא חושש לחשוב על זה שהם ילכו לאוניברסיטה וימשיכו לישון עם אותנו, כי אני יודע שזה לא יקרה.

איזה מסר תרצה להעביר להורים שקראו אותך?

שאם הכל ילך כשורה, הם שמחים וכולם ישנים יפה, נהדר, הם לא צריכים לדעת שום דבר אחר. אבל אם יש להם בעיות, הם מותשים, הם לא ישנים טוב או שהם מפקפקים בדרך שהם עושים או עשו דברים, שהם מתבשרים היטב, שהם קוראים, שהם לא נשארים על פני השטח של המידע הפופולרי ביותר שיוצא מתוך תקשורת המונים נהדרת, ושהם חורגים מעבר לכך, שהם טובלים בפרסומיהם של הסופרים המגוונים ביותר עם ראש פתוח לאפשרות שבסופו של דבר יחשבו בדיוק ההפך ממה שחשבו בהתחלה.

אני מצטער לומר לך, בהתחשב בכמות המידע הגדולה המציפה את התקשורת, ספרות להורים ועולם האינטרנט, זו עבודה לא קלה. בדיוק עם הפרויקט שלנו אנו רוצים להקל על משימה זו, להעמיד לרשותכם את היצירות המקוריות של המחברים העיקריים של הספרות המדעית של המגמות השונות. קרא סקירה זו ואז, עם כל המידע ביד, החליט.

ביחס לשינה של ילדים, כמו כל מה שנוגע לעולם ההורות, אין פתרונות קסם.

כל משפחה צריכה למצוא את הדרך שלה, ואם הם מחפשים אותה על בסיס מידע עצמאי וקפדני, עם ראש פתוח ומוכנים למצוא פתרונות, אולי לא שגרתיים, אך תמיד מבוססים על האהבה שהם חשים לילדיהם, פתרונות אלה הם יגיעו והם יהיו טובים לכולם.

אנו מודים מריה ברוזפה הראיון הזה שהיא העבירה לתינוקות ועוד ואנחנו מעודדים אותך לקרוא את הדף שלהם, שם תוכל למצוא גם הפניות לכל המחקרים המדעיים שניתחו.