הייתי צעיר מאוד בפעם הראשונה שאמי הבטיחה לי ששום דבר אחר לא קרה לי כי המלאך השומר שלי הגן עלי. לאחר מלאך שומר הפחיד אותי קצת, בעיקרון, כי לא ראיתי אותו.
חלפו שנים ותפילה, שלא זכור לי, שכנעו אותי שיש לי ארבעה מלאכים, אחד לכל רגל במיטה שלי, משהו שגרם לי להרגיש בטוח יותר, אך יחד עם זאת יותר חסר מנוחה.
מציאות החיים הובילה אותי להפסיק להאמין בכל מה שאנחנו לא רואים ומתוך "השמיים" משגיח עלינו לעזור ולדאוג לנו, אבל במשך כמה שנים, פחות או יותר שלוש, שהן השנים בהן הייתי לבני השני ארן, אני חושב האמנתי שוב במלאך השומר של ילדינו.
עם בני ג'ון, מעכשיו בן שש, מעולם לא הייתה לי הרגשה כזו, מכיוון שהוא לבדו היה שווה כילד ומלאך שומר בעת ובעונה אחת. יש מעט מאוד נפילות שלו שאני זוכר (אם בכלל, הכי הרבה חיות), כי היו מעט מאוד פעמים שהוא נפל או הכה. הוא היה ילד כה זהיר שהוא עשה דברים רק כשהיה ברור מאוד שהוא מסוגל לעשות אותם.
עם זאת, ארן תמיד היה ההפך שלו, הלילה שמגיע אחרי היום, חוסר הפחד הבלתי מוסבר שגורם לך לחשוב שאם אין מלאך שומר, הגורל חייב להיות מתוכנן עבורו משהו חשובמכיוון שאם אתן לעצמי את אותן מכות שהוא בא לנקוט, הוא ללא ספק היה זקוק לעזרה מסוג כלשהו.
זה לא שלא צפינו בזה וגם לא היינו מודעים לכך, זה היה מכות במצבים הסבירים ביותר, דווקא כשנטלו פחות סיכון. חשבתי שהמכות בראש לא משפיעות עליו כיוון שכבר יש לו את הגולגולת מוכנה, מחוזקת מכל כך הרבה "נסיעות".
הוא היכה את עצמו קם, צועד אחורה בזמן שהוא מדבר איתך ושניות אחרי שהוא אמר "עצור, עצר, עצר ...", הולך כל כך בשמחה מעד דרך אבן בלתי נראית, מחליק דרך פער בנדנדות שאפילו לא יוצרן צריך לדעת , מסתובב ברגע הכי לא משתלם להתנגש עם אחיו (או עם חפץ בלתי-נדיר) או נופל מהספה בניסיון לתנוח נוח יותר.
הכל מבלי ללכת לחדר המיון עם פצע שצריך לתפור (אני נוגע בעץ, שאני צריך לומר כדי שזה יקרה), אצבע שצריך לחבוש או התנהגות שיש לשלוט עליה יתר על המידה (לאחר מכות בראש, כבר ידוע שעלינו להעריך איך ילד מתפתח ביממה הבאה).
והכל הלך ככה בזכות מלאך השומר שלו (פלוגה מתוקה, אל תעזבי אותי לילה או יום, ...) או בזכותי שאני יודע מה.
העובדה היא שאני חושבת על זה ואני מבינה שילדים רבים בטוחים לקחת יותר להיטים ונופלים יותר מאשר ארן, רבים בטוחים שהם פוגעים יותר ממנו ורבים בטוחים שיש להם הורים שצופים בהם פחות, אז אני יכול רק לחשוב שיש לו מלאך אחד או יותר שדואגים לו. למקרה, אני לא אגיד לך, שמא אני אבהיל אותך או אחר לתת לו יותר מדי ביטחון ולרצות להמשיך ולפתות את הגורל.
