ממדינות המזרח מגיעות חדשות "XL" לעיתים קרובות. בכך אני רוצה להתייחס לחדשות שתוכנן מוגזם, כילדים שמעשנים יותר מחבילה אחת ביום או כילדים ששוקלים הרבה מאוד.
זהו המקרה של לו האו, ילד סיני בן שלוש ומשקלו 60 קילו (קילו פחות ממני ...). בהתחשב בכך שילד בן שלוש שוקל כ-13-15 ק"ג נוכל לומר שילד זה שוקל פי ארבע עד חמש יותר מילדים בגילו.
הקטן, ששקל בלידתו 2 וחצי קילו, החל לעלות במשקל בשלושה חודשים באופן לא פרופורציונאלי ועד כה נראה שהוא לא הפסיק.
בארצו החלו לקרוא לו "סופר בייבי", מכיוון שבארוחה הוא מסוגל לאכול יותר מאשר כמעט כל מבוגר: שלוש מנות אורז לאכול אותו דבר בארוחת הערב, כשהוא לפעמים אוכל עד ארבע. בטח תחשבו שהפתרון יהיה לתת לו פחות אוכל. ובכן, הוריו העירו כי הם מנסים, אך מסבירים שכאשר הם עושים את הילד "לא מפסיק לבכות".
לטענת הרופאים, עודף משקל אינו נובע מכל מחלה, מכל בעיה הורמונאלית, אלא מוסברת בפשטות עודף קלוריות בתזונה. ברור שהם הזהירו את ההורים שהם יצטרכו לחנך מחדש את הרגלי האכילה של הילד, מכיוון אם תמשיכו להשמין בקצב כזה בוודאי תסבלו מבעיות לב קשות.
המקרה של ילד זה מדגיש שוב שבסין ישנם כמה הורים שההשכלה (או היעדרם) כלפי ילדיהם מקדמת בעיות אצל ילדים. מבלי להמשיך עוד יותר, ההשמנה משפיעה כיום על 60 מיליון סינים, פי שניים מכפי שהיו לפני עשר שנים.
באופן אישי, אני מתקשה להאמין שלילד זה באמת אין בעיות בריאותיות, מכיוון שלדעתי זו הגזמה אמיתית לשקול 60 קילו לאכילה רבה מדי, עם זאת, אני מתאר לעצמי שהרופאים עשו את המחקרים הרלוונטיים, ולכן, מה סביר להניח שזה נכון.
במקרה זה, ההורים צריכים להתערב כבר בשליטה על כמות המזון ובעיקר על האיכותכלומר, נטילת אוכלים בעלי תכולת קלוריות נמוכה יותר (יותר פירות, יותר ירקות, יותר בשר ודגים בגריל והרבה פחות אורז).
