רבים מאיתנו למדו מתמטיקה בדרך זיכרון, מבלי להפנים באמת את המושגים או להבין בצורה חווייתית את עקרונות המדע הזה. ואז מגיעים הקשיים. בוא נראה כמה יסודות כיצד להכיר ילדים צעירים מתמטיקה.
ילדים מאומנים עד גיל צעיר מאוד להיכנס לעולם המרתק של מספרים ויחסים מתמטיים, אך אם הם ילמדו בצורה כפויה וילמדו בעל פה את המספרים והפעולות הפשוטות ביותר יהיו בעיות בהמשך לפתח את המושגים לטוב מאוד הם מסוגלים לבצע את הבעיות הראשונות.
במקום זאת, אם נניח את היסודות של א למידה טבעיתיחד עם החוויה החיונית, יתכן ויהיו להם כלים למחשבה שאחר כך יהיו חיוניים להבנת המושגים המתמטיים המורכבים ביותר. חשוב מאוד שתינוקות וילדים קטנים יפתחו זיכרון חזותי ושמיעתי, אך הבנה רעיונית היא גם חיונית.
הדרך הטובה ביותר לעזור להם להשיג זאת היא להציג את ה- מתמטיקה כרצף פרוגרסיבי של מושגים שניתן להטמיע, במיוחד באמצעות משחק יצירתי. מספרים ומערכות יחסים נמצאים בכל מקום ומתיישבים על רעיונות כמו מרחב, זמן, מיקום או גודל.
לאחר שהילדים הפנימו מושג והם מסוגלים להשתמש בו בצורה לא מודרכת הם יוסיפו צעדים להבנת העולם סביבם. תפקידנו יהיה זה של מנחי חומרים ומרחבים, ולא של מורים שקובעים את הדרך בה עליהם להתייחס לחפצים. לא נתחיל להצביע אם משהו נכון ולא בסדר. בלי צ'יפס, בלי פרצופים עצובים וכמובן, חופש תנועה.
נצטרך לבסס את משחק למידת מתמטיקה בחמישה עמודים בסיסיים. ראשית, הלמידה תהיה רציפה, כלומר תחילה הפשוטה ואז תגדיל את המורכבות. שנית, נהיה משקיפים פעילים אך לא מאמנים, מתוך הבנה שלמידה אמיתית תהיה ניסיונית. שלישית, נשתמש בחפצים שלילדים יש משמעות ושימוש בחיי היומיום שלהם בהתלהבות לפני דברים שהם זרים להם. רביעית, המשחק יהיה מישוש ופיזי מיסודו, ויאפשר לרעיונות להגיע מהחוויה האמיתית. וחמישית, עלינו להיות עקביים בעזרת ביטויים ומילים שנותנים בסיס למה שנלמד אחר כך.
כשאנחנו מדברים על רצף פרוגרסיבי אני מתכוון שלדוגמא, אין הגיון להתחיל עם מספרים וכמויות. ראשית נשאיר את הילד במערכת יחסים חופשית עם חפצים שיש להם דמיון ושוני ביניהם. הילד יגלה אותם בעצמו, בלי למהר או להסבר. כאשר אנו מאשרים שהם מעריכים את הדמיון וההבדלים הללו, אנו נציג משחקים המאפשרים סיווג והם יחפשו דרכים למיין לפי איכויות. רק לאחר מכן, כאשר ילדים מקבצים חפצים לפי תכונות, נוכל להציג רעיונות כמו הכמות השונה של העצמים בכל קבוצה.
חשוב למרחב משחק המותאם לצרכים שלך. אפשר להכין אותו בבית עצמו ולמרות שהדוגמא שאני מראה היא מקום אידיאלי, אנו יכולים לארגן את המרחב שלכם בפשטות רבה יותר. חשוב שהוא יהיה בטוח, ללא חפצים מסוכנים או עדינים בהישג ידך ושם תוכלו לנוע בשקט.
בנושא הבא נראה כיצד להכין משחקים עם חומרים מגוונים שיעזרו להם להפנים את הרעיונות והדוגמאות של משחקי יצירה שונים אותם אנו יכולים, להציע בקלות ובחומרים יומיומיים. פעם ראיתי את אלה יסודות על הדרך בה עובדת למידה חווייתית שנעבור אליה משחקי מתמטיקה פשוט מאוד ומהנה עבורם. בטח תיהנו גם מהם.
לפני שעוברים לנושאים הבאים אני חושב שחשוב להשפיע החשיבות של החוויתי בלמידה, וזה אולי הנושא הגדול ועומד במערכת ההוראה שלנו.
יש לי חברה קטנה, שזה עתה בת שש, שמצביעה על דרכים של חשיבה ביקורתית ורוח חופשית, שכבר נותנת לאמה כאבי ראש בבית הספר. הדוגמא שלדעתי מאוד משמעותית. הם מתחילים ללמד אותו להוסיף. המורה נותן להם קובץ. כולם שקטים ויושבים. שני ילדים מופיעים בכרטיס ולכל אחד מהם חמישה סוכריות. המורה מציעה להם לכתוב את מספר הסוכריות שיש לילדים בסך הכל. אנדראה הקטנה אומרת לה: לא אכפת לי כמה סוכריות יש להם אם אני לא אוכל לאכול. המורה מתרגז. לילדה אין עניין והיא לא ממושמעת ועונה. אבל אנדראה צודקת, לא אכפת לה בכלל שלילדים יש חמש או עשרה סוכריות. אין לזה שום ערך אמיתי בחיים שלך.
בוא נחזור לאנדראה. הוריו בסוף השבוע יוצאים לחיק הטבע, לנטוע עץ קטן באזור תחת יערות יער. הם בילו את כל השבוע בהכנת התכשיטים, הם ליוו אותם לחדר הילדים, הם ראו שהם חישבו כמה אנשים הולכים להשתתף, באורך החלל שהוקצה, למי יש מכשירים וכמות כל מין שהם ישאו. לאנדראה ניתנת את חפירה קטנה איתה היא עוזרת לאמה לחפור ומשתפת פעולה בהתרגשות בכדי למקם את העצים הקטנים בכל חור.
כשחוזרת הביתה היא מותשת, חייכנית ומרוצה. כשהוא הולך לישון הוא מחבק את אמו ואומר לו אם העצים יחיו. אמו מבטיחה שהם ילכו להשקות אותם ויראו אותם צומחים. אנדראה מספרת לה שהיא נטעה חמישה עצים אצל אבא וחמישה עם אמא, כך שיהיו עשרה עצים מהם היא גם תהיה אמא שלה. אם אכפת לו מכך, הוא חי את זה, נגע בזה ואהב אותו. והוא הוסיף בלי שאיש ישלח אותו לעשות את זה. זה לא ישכח.
הדוגמא האמיתית מאפשרת לנו להרהר באיזה חשיבות ה למידה יצירתית, רגשית וחיה. הכריח אותך לשבת, לשקט ולכתוב על הנייר באמצעות הצבעים המעידים עליך ולא על אחרים, לחזור שוב ושוב, גורם לכל אחד להשתעמם ולאבד את השמחה של לגלות דברים חדשים.
למרות שזה לא תמיד אפשרי, אין ספק שזו הדרך הטובה ביותר לילדים ללמד את עצמם ולבקש מאיתנו עזרה בלמידה. עם הידיים, עם העיניים, עם החושים, לא רק עם הראש. זו הסיבה שלנו מתמטיקה לפעוטות הם יתבססו על הנחות היסוד, המשחק והניסויים הללו.
