כאשר נקראת עמותה ואתר "גזע עם הלב"כבר מפתה אותי מלכתחילה ויוצר סקרנות גדולה. כשאני רואה את הרגישות והמתיקות שבאתר שלו יחד עם קפדנות גבוהה של מקורות ביבליוגרפיים וסופרים מהמעלה הראשונה, אני מתאהב. וכשאני מעמיק את העקרונות, היוזמות והמעשים שלה לילדים, אני בהחלט נופל לרגליהם.
פגשתי את האתר הזה באמצעות אזכור של מאמר באל פאיס: "עבודה יכולה לחכות ובני לא יכול." חיפשתי אותה וגיליתי א אוצר. באותה תקופה נולדתי תינוק בן כמה חודשים, בדיוק גיליתי את עולם החינוך הטבעי והייתי מהפנטת את עצמי (בתהליך אישי כואב מאוד) של הרבה מושגים רשמיים שהנחתי אז בתור דוגמות אמונה ושאני בודק מיום ליום, בעצמי ובקריאות, שהם לא רק שקריים אלא גם מזיקים.
לתינוק תינוק היפר-תובעני וקשה, אבל שהיה סתם יונק דורש את זכותו לגור המין שלו, עזר להרבה לפקוח את העיניים בהחלט.
וכשאמא רוצה לדעת יותר, להעניק לבנה את הטוב ביותר, הוא אסיר תודה על כך שיש בחזית של אנשים שכבר עשו את דרכם ומציעים את חוויותיהם וחוכמתם כך שלמגן האחורי יש יותר מידע ומתקנים.
עמותת "גזע עם הלב" הוקמה בשנת 2006 על ידי קבוצה של אבות ואמהות עם דאגות מקובל לענות על הצורך החברתי בהורות המבוסס על התקשרות, כבוד ואמפתיה כלפי ילדינו.
יש להם א דקלאוג זה לא מבוזבז ובמסגרתו הם מתחייבים להגן על זכויותיהם של ילדים מפני עונש, התעללות או הזנחה (פיזית או מילולית), להפצת המלצות הוועדה מי על לידה ולידה מכובדים והנקה והיכן הם מקדמים את כל תחומי ההורות הטבעית, המובנים כ הורות מצורף: כבוד לצרכים ולתהליכים טבעיים והתבגרותיים של ילדים.
ברשת תוכלו למצוא 12 מאמרים טובים בנושאים אלו, ביבליוגרפיה שנחשבת בעיני כאל חותם איכותי אומנה וגם יש פורום פעיל מאוד בנושאים אלה.
הם נערכים להשקת א ספר עם סופרים יוקרתיים והוארך על ידי קרלוס גונזלס שאני מצפה לקרוא ולהעיר עליהם ועובדים גם על עתיד מגזין וירטואלי רבעוני.
זה המחווה האישית שלי ותודה לכל כך הרבה אבות ואמהות שהפורום הזה ואחרים מהאינטרנט עושים שלם מהפכה חברתית אילמת לחקור ולשנות מבתיהם את גידול ילדיהם ולהביא הרבה אור וסולידריות למשפחות אחרות.
העולם ישתנה עם אנשים טובים יותר וזה לא יעשה על ידי מדינת הרווחה כביכול (לפעמים מההפוך על פי הקורא שלנו מריולי) לbdurando תפקידנו ואחריותנו בחינוך ובשליפה מאז ההיריון, אך אנו יכולים להשיג רק את ההורים. איך? מרימה עם הלב.
