תינוק שבוכה ברציפות, במיוחד בלילה, בסופו של דבר מעצבן אפילו את ההורים הסבלניים ביותר, לפעמים גורם לבעיות ברמה של הזוג, במיוחד אם הם הורים ראשונים.
האיגוד הפסיכולוגי האמריקני מציע כי דפוסי השינה של ילדים עשויים להיות בחלק מהמובנים אחראים לכך שבני הזוג לא ירגישו מרוצים מחיי הוריהם הטריים.
על פי תחקיר שנערך עם כמה זוגות הורים בהולנד, הם גילו כי הורים שניהלו מערכת יחסים טובה יותר לאחר הלידה היו תינוקות שבכו פחות, ואילו שביעות הרצון אצל בני הזוג פחתה במידה ניכרת אצל הורים לתינוקות בוכים.
הפרמטרים שנלקחו בחשבון לצורך המחקר היו רמות נדודי שינה, שביעות רצון בזוגיות, דרך לפתור בעיות כזוג, תחושות של ביטחון באבהות ובאימהות וסוגי שינה ובכי של התינוק.
התינוקת שלי כשהיא צוחקת מאוד נחמדה אבל היא ילדה שישנה לא טוב ובוכה הרבה גם ביום וגם בלילה, שום קשר לאחותה הגדולה.
אני לא יודע אם זו תהיה העובדה שאנחנו לא טיימרים ראשונים ולמרות שלא אכחיש שקיימנו דיוני לילה בגלל "אשמתו" של התינוק שלא מפסיק לבכות, למחרת צחקנו על מעגלינו האפלים משוכנעים שזה שלב מורכב מה שעלינו לעבור.
הדבר החכם ביותר הוא לקחת את זה עם פילוסופיה ולנקוט כמה צעדים כך שהמצב משפיע על הזוג כמה שפחות, כמו השארת התינוק לזמן מה בטיפול באנשים אחרים וליהנות קצת זמן לבד, לנצל את המנוחה כשהתינוק ישן או קבע משמרות כדי להרגיע אותו בלילה.
