זוהי מחווה נפוצה למדי בין ההורים משוך את זרועותיהם של הילדים להרים אותם מהקרקע, מהעגלה, לטפס עליהם עד לרסן או אפילו לשחק במטוס או להניף אותם.
גם אם הדבר נעשה ללא שום כוונה לפגוע בהם, משיכת זרועותיהם של ילדים יכולה לגרום פציעה כואבת מאוד. תנועות ומשיכות פתאומיות עלולות לגרום לא נקע במרפק, הנפוצה ביותר בין הקטנטנים, או כתף אחת.
פציעה מאוד כואבת ותכופה
אצל ילדים צעירים המפרקים עדיין עדינים מאוד והסיכון להתנתק, כלומר לצאת מהמקום. ככל שהם מתבגרים, הרצועות מתחזקות והסיכון הזה יורד.
פריקת מרפק, הידועה גם בשם מרפק חילוץ או "מרפק שמרטף" זה ניתוק ראש רדיוס, עצם שיחד עם האולנה יוצרת את הזרוע. הוא פציעה כואבת מאוד המונעת מהילד לכופף או לסובב את הזרוע.
אם הילד מתחיל לבכות ולא יכול לזוז או לכופף או למתוח את הזרוע, יש צורך לקחת אותו לחדר המיון. זה לא מתנפח יותר מדי אבל האמה תהיה במצב פרונציה, כלומר כשכף היד פונה אל הקרקע והזרוע מסתובבת.
אצל תינוקות ועוד מומחים מזהירים מפני עליית פציעות הספורט בילדות: הספורט עצמו, אך בזהירותאם הרופא מאשר את הניתוק, עליו לבצע תמרון כפיפה (רק רופא יכול לעשות זאת) בכדי להחזיר את ראש העצם למפרק.
אחרי המרפק, פריקת כתפיים זה השכיח ביותר מבין הקטנים ביותר. על ידי הרמת הילד מזרוע אחת או משתי הידיים משקל הגוף יכול לגרום לראש של ההומרוס להתנתק מחלל השכמה.
הם יכולים להיגרם גם כתוצאה מנפילה או כאשר אנו מחזיקים אותה ביד והילד מדליק את עצמו, ולכן עלינו להקפיד במיוחד למשוך את זרועותיהם של הילדים.
לאחר ניתוק סביר להניח שהמרפק ייצא ביתר קלות בעת מתיחת הזרוע. אם הניתוקים חוזרים על עצמם, המרפק נוטה להתנתק בקלות רבה ובמקרה זה יהיה צורך למקם תחבושת כך שהרצועות יחזרו למוצקותם.
איך להרים אותם?
המומלץ והבטוח ביותר הוא קח אותם בעדינות מבתי השחי כשאנחנו רוצים להרים אותם או לשחק איתם.
בתינוקות ועוד ילדים רופאים מבקשים לאסור על הולכי רגל: 9,000 תינוקות בשנה סובלים מפגיעות משימושם בארה"ב.
