חיסונים אינם מזיקים, מכיוון שאין תרופה. יש להם כוונה ראשונית, זו של להגן על מי שמקבל אותה ממחלה מסוימתאבל יש להם גם תופעות לוואי אפשריות הגורמות ליותר ויותר הורים לפקפק אם מתן אותם זו ההחלטה הטובה ביותר.
לכך עלינו להוסיף כי למרבה המזל, רבות מהמחלות שמהן מחוסנים ילדים בקושי קיימים בסביבתנו, בעולם הראשון, ולא רואים אותם, אנו מאבדים קצת כבוד.
זה לא המקרה במשפחה זו, מכיוון שבנותיהן תפסו נגיף רוטבי, שהוא זיהום שכיח, אך האם הספיקה אם לשנות את דעתה. תחילה הוא בחר לא לחסן, אך כשנפלו בנותיו החולות הוא החליט לעשות את ההפך.
הוא הרגיש שיש לו אמת שהשאר לא רצו לראות
אנחנו מדברים על קריסטן אומרה, מורה לילדים עם צרכים מיוחדים אשר עדותם פורסמה בניו יורק פוסט, שהחליטה יחד עם בעלה שלא לחסן את בתה נטאשה, כפי שעשו גם חבריה, והכל ברמת השכלה גבוהה.
כפי שהסביר, הוא תמיד היה ביקורתי מאוד כלפי הסמכות והסדר שנקבע מראש, ונושא החיסונים גרם לו הרבה סקפטיות. הוא חיפש מידע בספרים ובאתרי אנטי-חיסונים, שם ראה שחיסונים קשורים לעלייה בשיעורי האלרגיה, האסטמה והפרעות קשב וריכוז (אם כי כרגע לא נראה שלילדים לא מחוסנים יש בריאות טובה יותר), ושם הוא פחד הרבה לאחר שגילה את הדו"ח של אנדרו וויקפילד (כבר מופרך) הקשור בחיסון נגד חצבת, אדמת וחזרת עם אוטיזם.
הוא מצא רופא ילדים שחשב אותו דבר, וזה עזר לו לקבל את ההחלטה אל תחסן את בתך. שנתיים אחר כך, כשנולדו התאומים שלה אנה ולנה, הם אפילו לא שקלו את האפשרות לעשות זאת אחרת.
כמו שאמר, עלי להרגיש נעלה מאחרים, שיש להם אמת שאחרים לא הצליחו להבין מכיוון שלא היו להם אותם כישורים לחקור ולראות את המציאות. הוא ראה את ההורים האחרים ככבשים שהלכו אחר חבילת האינסטגרם ולא הטילו ספק בשום דבר שהם עושים.
אבל בנותיו חלו בווירוס רוטבי
במרץ 2015 בנותיה קיבלו וירוס רוטבי. לעולם לא תדע איך הם נדבקו, אבל לעולם לא תשכח את שלושת השבועות שחיית כמשפחה. התאומות שלה, שהיו אז בנות שלוש, צעקו מכאבים כאילו הם סובלים מכאבי בטן (היא אומרת כך).
כעבור כמה ימים, הבכור, נטשה, נדבק באותה תוצאה: התייבשות חזקה וללא כל טיפול שיכול היה לעזור להם.
הוא הרגיש שהוא נכשל בהם, ושאפילו חסינות קבוצתית הכשילה אותה. היה לי את זה החיסונים היו יעיליםאך האמינו כי מכיוון שרוב הילדים היו מחוסנים, בנותיהם לא היו בסכנת יתר.
הוא לא יכול היה לקחת את התאומים שלו לבית הספר
הוא החל לשקול מחדש את בחירתו לראות מה הם סבלו, ולקבל מכתב מבית הספר בו רצה לרשום את הקטנטנים ואומר כי הם כבר לא הודו בילדים שחוסנו. עם הבכורה, נטשה, היא הצליחה להיכנס בטענה שהיא לא חיסנה אותה בגלל אמונות דתיות, למרות שזה לא היה נכון. אז הוא תהה אם הוא באמת רוצה לבלות את שארית חייו בכתיבת מכתבים כאלה על נושא שהוא כבר לא לגמרי בטוח בו.
ואז הוא החל לחקור את האופציה האחרת, זו שדיברה עליה היעילות והבטיחות של החיסונים, וגם לקרוא כמה ספרים ודפי אינטרנט בנושא. הוא שינה את דעתו, שינה את רופא הילדים ולקח את בנותיו לתת להן לוח זמנים לחיסון מואץ, כך שכעת בנותיו כבר נוטלות את כל החיסונים שיש להן לפי גיל.
לאורך הדרך היא איבדה חבר
קריסטן קינן כי בעת קבלת ההחלטה הזו איבד את חברו הטוב ביותר. כשהסביר מה החליט, הוא הבחין במתח כרגע. הקשר לא הסתיים באותו הרגע, אך מאז אותו יום הוא התקרר כך שהם כבר לא מדברים.
בהסתמך על ההחלטה החדשה שלו, הוא חשב לכתוב לקבוצת החיסונים הפרטיים עבור קולות לחיסונים ולהסביר את סיפורו, שבסופו של דבר התפרסם באתר האינטרנט שלו.
לבסוף, הוא הסביר כמה הוא מתוסכל מכמות המידע השגוי שמצא ביחס לחיסונים (כאן הוא לא מפרט אם הוא בעד או נגד), אך יחד עם זאת שמח שהצליח להעריך מחדש את עמדתו על פי הראיות שאומר שאם נפסיק לחסן ילדים, המחלות יחזרו.
