השמנת יתר בילדות היא מגיפה במאה ה -21 וישנם גורמים רבים המזינים אותה. במטרה לעצור זאת, נעשו פעולות שונות, אך יש היבט אחד שבספרד בקושי נגעה בו וזה של פרסום אוכל מטורף. ילדינו נחשפים לפרסומות רבות מדי יום.
בדו"ח "שיווק מזון עשיר בשומנים, מלח וסוכרים לילדים" ארגון הבריאות העולמי דוגל בתקנות מחמירות להסדרת שיווק, שיווק ופרסום של אוכלים עשירים בשומנים רוויים וטרנסיים, סוכרים ולצאת
הוכח כי קמפיינים פרסומיים גורמים לילדים להכיר סימנים מסחריים בגיל ארבע ולשאול את הוריהם. ילדים עם עודף משקל מגיבים לנוכחות מזון בפרסום על ידי הגדלת הצריכה שלהם.
ערוצי השיווק חדשים ויותר, אך הטלוויזיה ממשיכה לתפוס מקום חשוב בעת מכירת מוצרים. ילדים ובני נוער רבים באירופה רואים טלוויזיה שעתיים ביום, חלל גדול מכדי שיקבלו כל מיני הודעות.
על פי ארגון הבריאות העולמי, יש קשר חזק בין צפייה בטלוויזיה לבין השמנת יתר בילדות מכיוון שהמוצרים המוכרים בתדירות הגבוהה ביותר הם אלה העשירים בשומנים, סוכרים או מלח. המשקאות והמזונות המתוקשרים ביותר הם משקאות קלים, דגני בוקר מסוכרים, עוגיות, קונדיטוריה, כלים מבושלים מראש, יחד עם רשתות מזון מהיר.
כפי שמציין VSF (Global Food Justice), ארבעה מכל חמישה מזונות המפורסמים בחללי ילדים הם ממזון לא שפוי. לכן יש צורך להפסיק לפרסם ג'אנק פוד לילדים. במדינות אחרות (נורווגיה, אוסטריה, לוקסמבורג ...) פרסום אסור לפני שידורי ילדים ואחריה.
מערכת הרגולציה הקיימת היחידה בספרד היא קוד ה- PAOS (פרסום, פעילות, השמנת יתר ובריאות), אך זה עוסק רק באתיקה של הפרסום, מבלי להתייחס לאיכות התזונה של המוצר המפורסם או לתדירות ההנפקה שלו. כמובן, יחד עם פרסומות של אוכלים לא בריאים אנו יכולים לראות כתוביות מסוימות המעודדות אורח חיים בריא.
בקיצור, אותם ילדים שעדיין לא ברורים לגבי תפקוד הפרסום, שמקבלים את מה שמגיע אליהם בלי כמעט ביקורת או הרהור, מה שהם רואים הוא מאוד מושך (זה נראה לנו גם כך) וזה מה שהם הולכים לבקש. אמנם הפרסום מוסדר, אך על ההורים להיכנע לאותם רצונות, שכפי שאנו אומרים לעיתים קרובות אינם רעים באופן ספורדי, אך אם הם מצטברים עם הזמן הם יכולים להשפיע לרעה על הבריאות.
זה גם עלינו לבלות פחות זמן מול הטלוויזיה, משהו שבעצמו מעודד השמנת יתר, ולהתרגש. זה לא אומר שהם כבר לא נחשפים לפרסום, מכיוון שזה מגיע באמצעים רבים אחרים.
מה שברור הוא שכרגע ענף המזון אינו תומך בעובדה שהפרסום הזה מוגבל או שכמות הסוכר שהם מכילים, למשל, מוצגת בבירור על אריזות המזון. משהו שיעזור גם לנו, הורים, לשלוט לא רק במה שילדינו אוכלים, אלא גם לנו. או שאתה לא מרגיש קצת אבוד לפעמים קורא תוויות מזון?
