זה לא שהסתובבתי בעולם והכרזתי בהייפ ותחתית שאני לא רוצה להביא עוד ילדים ושאני הולכת לעבור ניתוח כריתה, אבל הכרזת על תאריך ההתערבות ויציאה לחופשה למספר ימים מסיבה זו הופכת את העובדות לעבודה, לקרובי משפחה ואחרים לומדים על הנושא. ניתוח שמגיב להחלטה מחושבת שלשמה קיבלתי, להפתעתי, קצת אי הבנה.
אני מסביר את עצמי, כמו שרבים מכם יידעו שיש לי שלושה ילדים ואני נשוי באושר. כשילדי השלישי נולד הייתי צעירה יחסית, מכיוון שהייתי בת 33 (צעירה יחסית אם אני משווה את עצמי לשאר הגברים הספרדים כיום), אבל כבר ידעתי שאני לא רוצה להביא עוד ילדים, אז החלטתי לסיים את ילדיי חיי הרבייה זה לא שביקשתי חוות דעת, אבל מצאתי את זה מצחיק שהרבה אנשים (אני אומר בעבודה, במשפחה, חברים וכו ') אמרו לי את אותו הדבר: עברו ניתוח לכריתת כלי הדם? ואם אתה נפרד מאשתך?
אבל, אני לא מתכוון להיפרד מאשתי
עליה עניתי: "טוב, אין לי שום כוונה להיפרד מאשתי." אז מכיוון שלא הייתה לי שום כוונה לעשות זאת ואיתה כבר היו לי שלושה ילדים יפים, לא ראיתי שום סיבה שתגרום לי לחשוב מחדש על ההחלטה. כמו כן, אם עם שאר ההחלטות שאני מקבל מדי יום אני לא שוקל אפשרות של הפרדה, מדוע אני אעשה זאת בהקשר זה? קנינו דירה בימיו וחשבנו לגור ביחד, לא לחשוב על זמן להיות ביחד ואחר כך להיפרד. קנינו את המכונית במחשבה על התא המשפחתי. מכונית לכולם.
אולי, אם הייתי חושב שאולי יום אחד אני מתכוון להיפרד ממנה היינו יכולים לקנות שתי מכוניות, אחת לכל אחת, בגלל העובדה שאם יום אחד נפרד לכל אחת מהן את שלהן. אבל לא אני עושה הכל במחשבה שהחיים שלי תמיד יהיו לצידך. אם זה לא המקרה, ברגע שהתקבלה ההחלטה, יינקטו האמצעים המתאימים, נכון?
האם יש לך ילדים עם כל הזוגות?
כבר תגיד לי את זה של "אבל אם תיפרד, לא תוכל להחליט להיות פוריה שוב", וזה נכון, לא תהיה לי אפשרות זו, אבל יהיו לי אחרים, כמו לאמץ תינוק, לבחור לתורם זרע או לזה יותר משכנע אותי: אל תעשה שום דבר. כי בוא נראה, אני שואל, האם יש צורך להביא ילדים עם כל הזוגות?
אני רואה זוגות חדשים רבים, שנפרדו בעבר ועם ילדים קודמים, אשר נפגשים פעם עם תינוק, כאילו היה אישור כי הזוג ההוא יישאר יחד הרבה זמן. תינוק חדש עם בן זוג חדש שמוסיף לילדים שכבר יש לך עם גרושך ואשר מצטרפים לאלה שהיו לבן הזוג החדש שלך, אולי, עם בעלה לשעבר. וזה לא שזה נראה לי טוב, וגם לא רע, זה שיש גם הרבה זוגות חדשים שכבר יש להם ילדים שמחליטים לא להביא יותר.
ובכן, אני אחד מאותם. אם יום אחד נפרדתי מאשתי וסיימתי עם אישה אחרת לא יהיו לי עוד ילדים. ראשית מכיוון שכמובן שבמקרה של כריתת כלי הדם תספר לי איך אתה הגה אותם, ושנית מכיוון שגם אם לא היה עיקור יש לי שלושה. יש לי כבר שלוש! אני נפרד מאישתי ו יש לי עדיין שלושה ילדים לאלה שאני אוהבת בטירוף ומעריצה. האם אני לא הולך להישאר אביו? האם לא אצטרך להמשיך לעבוד כאבא ולא אצטרך להמשיך לשלם עבור צרכיהם הבסיסיים?
לשם כך, יהיו לי שלושה ילדים, ובאמת, רצון מועט או לא שיהיה לי יותר, אלא אם אני משחק בהגרלה או אחפש אישה עם חשבון עו"ש כבריאה. וגם אם זה היה המקרה, הייתי חושב על זה הרבה לפני שהיה לי ילד נוסף כי אני אוהב ילדים, אבל כבר נולדו לי שלושה תינוקות וכבר בחרתי להפוך את הדף של זמן הבכי הלילי, הקאצ'יטות בכל שעות ההליכה והליכה בזרועות. עכשיו אני נהנה מהם בדרך אחרת, עם סוג אחר של מערכת יחסים, ולהיות אבא שוב היה מחזיר אותי לעבר, אל שלב שכבר סגרתי.
כך שאם נפרד מאשתי, שכאמור אין לי שום כוונה, זו שהגיעה (אם אחרת תגיע) הייתה עושה זאת מתוך כוונה ברורה לא לצפות שיילד איתי ילדים. זה יהיה התנאי היחיד.
מדוע אני סופרת זאת?
אם אתה תוהה, מה אפשרי, אני מסביר לך את זה. לפני זמן מה דיברתי על כמה ילדים אתה צריך להביא. כשהיה לנו כזה הכל היה בסדר. רגיל. ואז החלטנו ללכת לשניה והיה כבר מישהו שאמר לנו משהו כמו "שניים?", כשהופתע לרצות להביא יותר מילד אחד, כאילו שהדבר ההגיוני כיום הוא שיהיה רק אחד. לאחר שנולדו שני ילדים, הם אמרו לנו ש"כבר עשית את העבודה ", כאילו כבר סוגרת את מחזור הרבייה. רבים אפילו הציעו לקנות כלב כדי להיות כבר המשפחה המושלמת.
כל זה ללא כוונה רעה מצד האנשים, אני מבין, אבל מצאתי את זה סקרן כי אני לא אומר לאף אחד לילדים שיש להם או שלא יהיו להם. ואז הגיע ההיריון השלישי וזה כבר אפוטאוזה, שאם היינו משוגעים, כמה אמיץ, לאן אנחנו הולכים עם שלושה, שאם היינו הולכים על הילדה. התופעה שפורקה בסביבה נראתה כל כך סקרנית אחרי כל הריון חדש או אחרי כל ילד שנראה ראוי להזכיר.
ובכן, עם ניתוח הכריתה הרגשתי אותו דבר. זה נראה לי מוזר, כי כמובן שאם יש לי כבר שלושה זה הגיוני שהם יגידו "לא יותר", אבל אז אתה אומר שבהחלט החלטת לא לעשות את זה יותר, והם אומרים לך ש"מה אם אתה נפרד ומצטרף עם אחר? " . אני מבין אז את זה הדבר המקובל מבחינה חברתית הוא להביא ילד אחד או שניים עם בן זוג, ואם אתה הולך עם אחר, יש לפחות אחד. זה מה שלכדתי לפחות מההתנסויות שלי. איך אתה רואה את זה?
