לאמהות שנשארות ערים בבקרים המוקדמים ההם שנראים נצחיים

להיות אמא זה לא תמיד קל. למרות שזו בהחלט חוויה נפלאה וכמו אין, אין לאימהות שלבים ורגעים שיכולים להיות קשים מאוד. דוגמה לכך הם אותם חודשים ראשונים לאחר בוא התינוק, בהם עלינו להסתגל לקצב חיים חדש, בו השאר מאיר בהיעדרו.

מסיבה זו, ומכיוון שאני זוכר כמה זמן וקשה לילות ללא שינה אלה יכולים להיות בשנה הראשונה של התינוק, אני רוצה הקדישו כמה מילים לאמהות שנשארות ערים בבקרים המוקדמים ההם שנראים נצחיים.

לאמא, בלילות ללא שינה

מה השעה? אולי עדיף לא לראות. אני לא יודע באיזו שעה קראת את זה. אולי אתה באמצע הלילה, עם התינוק שלך בזרועות. או שאולי אתה מתעורר מאותן שעות בודדות שהיית יכול לישון אחרי עוד שינה אחת.

לא משנה מה השעה, או כשאתה קורא את המילים האלה, אני רוצה שתדע זאת הם נכתבים עם כל ההערצה והכבוד שמגיעות לאמהות, בכל שלבי אמהותו, אך כיום בפרט, באותו שלב המאופיין בהתעוררות רבות במהלך הלילה.

בתינוקות ועוד לשכן מלפנים, זה שישן את הילד בין ציצים לזרועות

הייתי במקומך פעם, לפני כמה שנים. מספיק כדי להיראות כמו חלום רחוק, אבל איכשהו המחשבות והרגשות שחייתי באותם לילות ארוכים עדיין קיימים בזכרוני שבה בתי כל הזמן התעוררה.

אני זוכר כמה הרגשתי מותש, ו כמה קשה היה יותר ויותר לקום עם שחר לשמוע שהתינוק שלי זקוק לי. "האם אי פעם אחזור לישון לילה שלם או לפחות יותר משלוש או ארבע שעות?"הייתה אחת השאלות החוזרות בראשי.

אני גם זוכר המון לאחר שהרגשתי זאת האימהות הייתה קשה ממה שדמיינתי, ומה שאמרו לי. ואם משהו יכול להשפיע עלינו הרבה, גם פיזית וגם רגשית, זה חוסר המנוחה.

אומרים שאחרי הלידה החזרה לשגרה מתחילה, אבל אני חושב שאין דבר כזה "נורמליות" אחרי שהפך לאמא. עכשיו אתה עדיין חי ביום, אבל אתה עושה זאת גם בלילה, מנסה לנוח כשיהיה לך ההזדמנות לעשות זאת.

אני יודע שהמנוחה היא הדבר שאתה הכי זקוק לו כרגע. זה כנראה אחד הדברים שאתה הכי משתוקק להם, במיוחד כשאת באמצע הלילה, תינוקך בזרועותיך ומרגיש איך גופך שוקל אותך ועושה הכל כדי לא לעצום את העיניים.

אתה לא לבד. עברנו כולנו, ואנחנו חשקנו בסתר (ובצער קטן לאחר שחשבנו על זה) שהתינוקות שלנו יסיימו את השלב הזה במהירות ויתחילו לישון כל הלילה. כנראה שברגע זה אתה מרגיש שבחודשים האלה ללא שינה אין סוף, אבל אני מבטיח לך שבקרוב יהיה להם את זה.

תהיה חזק, אמא. אך בנוסף, זכרו לבקש עזרה. הרגשת עייפות היא נורמלית, תחושה שאתה לא יכול יותר. כשאתה פחות מצפה לכך, אותם לילות ושגרה חסרי שינה שכאילו אין להם רגליים או ראש, יתחילו להיות פחות תכופים, וככל שהזמן יעבור, התינוק שלך יפסיק להזדקק לך באותה מידה שהוא עושה עכשיו.

אצל תינוקות ועוד אמא טריה יקרה: אימהות אינה כמו לידה

כמובן, אי-השינה הלילית לא תיעלם לחלוטין ברגע שנגמר שלב התינוק. יהיו מצבים מיוחדים בהם הם ממשיכים להתרחש ומחפשים מקלט בזרועותינו. אבל עליך לזכור שהזמן עובר ועניין של זמן, הלידה והשנה הראשונה של התינוק שלך יפסיקו להיות המציאות שלך ויהפכו לזיכרוןכמו שקרה לי.

נסו ליהנות מתינוקכם עכשיו כשהוא קטן, מכיוון שלב זה, למרות שהוא קשה, לעולם לא יתרחש. עכשיו בבקרים המוקדמים האלה כשאתה נשאר ער אולי נראה נצחי, אך זכור שאתה לא לבדוכמוניך, יש אלפי אמהות המלוות את ילדיהן בכל לילה, ואתה נותן לתינוקך את הטוב ביותר שאתה יכול להציע: זמן ואהבה. אתה מצליח.