פורסם מחקר מעניין המקשר חוסר התקשרות עם האם בילדות עם סיכון מוגבר להשמנה בגיל ההתבגרות, מערכת יחסים שאולי נראית קצת מוזרה אבל יש את הבסיס שלה, ואגב מאוד רלוונטי.
לסוג הקשר שנוצר עם התינוק השלכות על בריאותו, גם לטווח הרחוק. ההתקשרות של האם לתינוק נמדדת על פי יכולתה ונכונותה לספק את צרכיו הגופניים והרגשיים של הילד כאחד. כאשר לא צרכים בסיסיים שלהם, הילד מפתח תגובה לסטרס שמנסה להרגיע את האוכל.
אין ספק כי בהשמנת יתר יש מרכיב רגשי חזק, שיכול להיות שמקורו בחוסר ההתקשרות עם האם בילדות.
על פי המחקר, בעת ניתוח הנתונים של כמעט אלף ילדים, לאם הייתה פחות רגישות לצרכים הרגשיים של בנה, כלומר פחות יכולת להכיר במצבו הרגשי של בנה ולהגיב אליו נכון, הוא היה בסיכון גבוה יותר להשמנת יתר בגיל 15.
מהילדים שקיימו יחסי יחסים רגשיים נמוכים עם אמם, 25 אחוזים, אחד מכל ארבעה, היו שמנים, ואילו רק 13 אחוזים היו בעלי משקל עודף זה אם הקשר היה קרוב יותר.
הוא האמין כי הקשר בין חוסר התקשרות עם האם וסיכון מוגבר להשמנה זה יכול להיות ממוצא מוחי, מכיוון שהמערכת הלימבית של המוח היא זו ששולטת ברגשות ותגובות לסטרס, אך היא גם אחראית על ויסות מחזור השינה, הרעב, הצמא ותהליכים מטבוליים אחרים.
לדברי ד"ר שרה אנדרסון מאוניברסיטת אוהיו, מחברת המחקר,
"תגובה שמווסתת היטב למתח עלולה להשפיע על האופן בו ילדים אוכלים וישנים, שני גורמים המשפיעים ישירות על התפתחות השמנת יתר."
לכן, כשמדברים על מניעת השמנת יתר בילדים, יש לקחת זאת בחשבון, בנוסף לאוכל ופעילות גופנית, קידום קשר אפקטיבי חזק וקרוב בין אם לילד. זהו בסיס בסיסי להתפתחות אינטגרלית בריאה.
