אנורקסיה נרבוזה שכיחה פי 10 בקרב נשים מאשר אצל גברים, אולם הגורמים הגורמים לה הם עדיין תעלומה.
האם מדובר בהפרעה הנגרמת מהשפעת גורמים חיצוניים או שמא מדובר במחלה גנטית? המחקר החדש מצביע יותר על האחרון, כי ניתן למצוא נטייה גדולה יותר לסבול ממנו בגנים.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת ארכיונים לפסיכיאטריה כללית מציע כי אנורקסיה נרבוזה שאנשים מסוימים סובלים מהם זה יכול לנבוע מחשיפה במהלך ההיריון להורמון מין נשי שנמצא ברחם.
כוונתם של צוות המחקר של אוניברסיטאות סאסקס (בריטניה) ווטרלו (קנדה) הייתה לקבוע כיצד הורמוני ההריון משפיעים על התפתחות אנורקסיה נרבוזה בתינוקת נקבה וזכרית כשהגיעה לגיל ההתבגרות. ובגרות.
לשם כך, נותחו מקרים של תאומים מאותו המין והמין השני, מכיוון שיש להניח ששניהם נחשפו לאותם הורמונים ברחם אמם.
התוצאות הראו כי במקרים של תאומים מאותו מין היה אחוז גבוה יותר של תאומים אנורקסיים בהשוואה לזכרים, ואילו במקרים של תאומים מאותם המינים הגברים בסופו של דבר התפתחו באותה מחלה כמו אחיותיהם.
מה גורם לחוקרים לחשוב כי "בהריונות הנושאים עובר נשי נוצר חומר, ככל הנראה הורמונלי, המגדיל את הסיכון ללקות באנורקסיה נרבוזה בבגרות."
אם נמצא שההשפעה של ההורמונים אליהם נתון תינוק כשהוא בהריון קשורה למקור האנורקסיה יכולה להיות עקרון לפיתוח תרופות לטיפול. אלה חדשות טובות ואנחנו נהיה קשובים להתפתחויות חדשות.
בכל מקרה, זה לא אומר שסטראוטיפים המבוססים על פולחן רזה חולני אינם האשמים, הם בסופו של דבר הטריגר למחלה אדירה זו שלא ניתנת לחשיבות שמגיעה לה.
