גלגלי העיניים שלנו מכוסים בקרום שקוף השומר על לחות העיניים ומגן עליהם מפני תוקפנות חיצוניות. הדלקת בשכבה זו היא דלקת הלחמית.
ישנם מספר סוגים של דלקת הלחמית, אך לכולם יש תסמינים שכיחים, בידיעת התסמינים האלה אתה יכול להגיב אליו ופנה לרופא כדי להעריך איזה סוג של דלקת הלחמית משפיע על ילדך.
אם הבחנת בכך שילדך לא מפסיק לשפשף את עיניו, זה יכול להיות סימן לכך שהוא סובל מדלקת הלחמית. אי הנוחות שסבל הילד מלווה בעפעפיים נפוחים ועיניים אדומות, ובהתאם לסוג הזיהום, יהיו בה הרבה רגליים בעלות צבע ומרקם שונה. אבל מה שהכי מפריע לבנך זו התחושה שיש לו חצץ בעיניים. גם קריעה מעצבנת מאוד והסובלנות הנמוכה שיש לה כלפי אור היא עוד סימפטום חד משמעי של סבל מדלקת הלחמית. בדרך כלל זיהום זה מטופל בטיפות עיניים או במשחות אשר תמיד יש לרשום על ידי רופא העיניים. לעולם אל תרפא את ילדך בעצמך, מכיוון שכאמור ישנם כמה סוגים של דלקת הלחמית וכל אחד מהם זקוק לתרופות נאותות שלו.
כדי לנסות למנוע דלקת הלחמית עלינו לנסות להיות היגיינה מקסימאלית בידיים ומעל לכל, להימנע משפשוף בעיניים. גורם סיכון נוסף הוא המגבות, עדיף שהן אינדיבידואליות, מכיוון שכך אנו נמנע מזיהומים אפשריים.
רופאי ילדים ממליצים על ביקורו הראשון של הילד אצל רופא העיניים לפני שלוש שנים ויש לערוך ביקורים רצופים כל שנתיים. בפעולה זו ניתן להימנע מסיבוכים אפשריים הבאים, בנוסף ליכולת לזהות כל חריגה בזמן, שתשיג יעילות במהלך הטיפול.
